מדידת רמות BNP (Brain Natriuretic Peptide) לזיהוי חולים בסיכון גבוה לאי-ספיקת לב, עם מתן טיפול מתאים, עשויה לסייע במניעת הפרעה בתפקוד חדר שמאל ואי-ספיקת לב, לפי תוצאות מחקר STOP-HF, שפורסמו בכתב העת JAMA.
לדברי החוקרים, מדובר במחקר ראשון מסוגו בו בדיקת BNP שימשה להגדרת הסיכון באופן יעיל יותר ממדדי סיכון סטנדרטיים. בחולים שזוהו כבעלי סיכון גבוה לפי הבדיקה, התערבות רחבה שכללה אקו-לב ואיזון גורמי סיכון הביאה להפחתת שיעורי הפרעה בתפקוד חדר שמאל, הפרעה בתפקוד דיאסטולי ואי-ספיקת לב.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 1,374 חולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם מ-39 מרכזים באירלנד, לתכנית סקירה שהתבססה על בדיקת ריכוז BNP וטיפול משולב, או טיפול שגרתי (קבוצת ביקורת).
מבין 697 חולים בקבוצת BNP, אלו עם רמות BNP של 50 פיקוגרם למ”ל ומעלה עברו התערבות נרחבת, שכללה בדיקת אקו-לב, טיפול אופטימאלי בגורמי סיכון והדרכה ע”י אחות מוסמכת עם דגש על הסיכון הפרטני של החולה וחשיבות היענות לטיפול תרופתי ואורח חיים בריא.
במהלך תקופה ממוצעת של 4.2 שנים, שיעורי תוצא הסיום העיקרי של הפרעה בתפקוד חדר שמאל עם או בלי אי-ספיקת לב, היו נמוכים יותר בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (37 חולים, 5.3% לעומת 59 חולים, 8.7%) , עם יחס סיכויים של 0.55 (p=0.003).
הפרעה א-תסמינית בתפקוד חדר שמאל הייתה פחות נפוצה בקבוצת ההתערבות (30 חולים, 4.3% לעומת 45 חולים, 6.6%) עם יחס סיכויים של 0.57 (p=0.01).
אי-ספיקת לב תועדה בשבעה חולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-14 חולים בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים של 0.48, p=0.12).
51 חולים (7.3%) בקבוצת ההתערבות אושפזו לבית החולים בשל סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי, זאת בהשוואה ל-71 מהחולים בקבוצת הביקורת (10.5%).
החוקרים כותבים כי מספר החולים הנדרש לטיפול להתערבות המבוססת על רמות BNP למניעת סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי אחד הדורש אשפוז במהלך שנה אחת עמד על 48, כאשר שיעור זה עדיף על התערבויות אחרות למניעת מחלות לב וכלי דם.
החוקרים מציינים עוד כי מחקר STOP-HF הינו המחקר הפרוספקטיבי-אקראי הראשון, למיטב ידיעתם, שהדגים ירידה בשיעורי אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב, הפרעה א-תסמינית בתפקוד חדר שמאל ואשפוזים בשל מחלות לב וכלי דם בעקבות טיפול המבוסס על רמות BNP.
ממצאי המחקר מאשרים כי BNP הינו מדד לריבוד הסיכון לאי-ספיקת לב ואירועים קרדיווסקולאריים, עם הוכחות לתועלת עם מתן טיפול בהנחיית רמות החלבון.
מומחים בתחום טוענים כי מדובר במחקר גדול, אך מדגישים כי נערך באזור יחיד במדינה ועל-כן יש לאשר את הממצאים. עם זאת, הממצא לפיו רמות BNP מגדירות את הסיכון מוכר היטב וניתן לטעון כי בדיקת דם זו עשויה לשמש להערכת הסיכון, כפי שנעשה במחקר הנוכחי. הם מתכננים להרחיב את השימוש בבדיקה באירלנד וכן להמשיך ולבחון את ניתן לשפר עוד יותר את השימוש בבדיקת הדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!