בכתב העת BMC Urology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הגורם המנבא הטוב ביותר לעלייה בערכי PSA בחולים לאחר ברכיתרפיה במינון נמוך, שלא קיבלו טיפול הורמונאלי הוא שינוי מינימאלי במינון שניתן ל-90% מהשופכה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הם ביקשו להבהיר את הקליניקו-פתולוגיה והמדדים הפוסט-דוזימטריים לניבוי רמות PSA בחולים העוברים ברכיתרפיה במינון-נמוך בשל סרטן ערמונית.
החוקרים בחנו 200 חולים שקיבלו ברכיתרפיה עם קרינה במינון נמוך בין יולי 2004 ועד נובמבר 2008. מבין אלו, 137 חולים לא קיבלו טיפול אדג’וונטי או ניאו-אדג’וונטי ב-ADT (Androgen Deprivation Therapy) . 122 חולי טופלו בברכיתרפיה במינון נמוך, בשילוב עם טיפול קרינתי חיצוני. ערך הסף לרמות PSA עמד על 0.1 ננוגרם למ”ל. ההיארעות, הזמן ומשך הקפיצת ב-PSA נבחן גם כן.
ב-50 חולים (25%) נרשמה עליה ברמות PSA וב10 חולים (5%) נרשם כשלון PSA. חציון הזמן, גובה ומשך הקפיצות ברמות PSA עמדו על 1 חודשים, 0.29 ננוגרם למ”ל, ו-7.0 חודשים, בהתאמה. ב-103 חולים שלא קיבלו טיפול הורמונאלי וטופלו בברכיתרפיה במינון נמוך בלבד, ניתוח סטטיסטי מצא כי הגיל ואחוז שינוי היומי מינימאלי של 30% ו-90% מהשופכה לא הייתה תלויה בגורמים המנבאים הישנות PSA.
עם ניתוח רב-משתנים, חלק מינימאלי מהמינון שניתן ל-90% מהשופכה היה המדד המשמעותי ביותר להישנות PSA.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שינוי מינימאלי במינון הניתן ל-90% מהשופכות היה הגורם המנבא המשמעותי ביותר להישנות PSA בחולים ללא טיפול הורמונאלי קודם, שטופלו בברכיתרפיה בלבד.
BMC Urol. 2012;12(28)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!