ע”פ מחקר חדש מה-J Clin Lipidol טיפול של ניאצין בשיחרור מושהה+laropiprant (לרופיפרנט) (שם מסחרי טרדאפטיב) בשילוב עם סימבסטטין משיג ירידה ניכרת בליפופרוטאינים האתרוגניים ביחד עם העלייה הגבוהה ביותר ב-IDL כולסטרול ובתתי הקבוצות הפרוטקטיביות של HDL כולסטרול.
החוקרים מסבירים ברקע שטיפול בטרדאפטיב ידוע בכך שהוא מפחית את ההסמקות הקשורות לניאצין, תוך שהוא שומר על התכונות של תיקון ערכי ליפידים במקביל. במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של הטיפול בטרדאפטיב על תתי קבוצות שונות של ליפופרוטאינים כאשר היא ניתנת ביחד עם סימבסטטין.
לשם כך נערך מחקר כפול סמיות שכלל 1398 מטופלים עם דיסליפידמיה שחולקו באופן שווה בין טיפול בטרדאפטיב 1 ג’/20 מ”ג , טיפול בסימבסטטין (במינונים של 10,20 או 40 מ”ג) , או שילוב של טרדאפטיב 1 ג’/20 מ”ג + סימבסטטין (במינונים 10,20 או 40 מ”ג ) , פעם ביום , למשך 4 שבועות.
בשבוע החמישי, המינונים הוכפלו למעט סימבסטטין 40 מ”ג שנותר ללא שינוי.
רמות הכולסטרול הקשורות לליפופרוטאינים חולקו לרבעונים.
נמצא שטרדאפטיב + סימבסטטין וסימבסטטין לבד הפחיתו את ה-LDL-C1 ו-LDL-C3 בעוד שההשפעה הייתה לא אחידה בטרדאפטיב.
כל שלושת הטיפולים העלו את LDL-C4 . השילוב של טרדאפטיב וסימבסטטין , וטרדאפטיב לבדו העלות HDL-C2 ו-3 , עם שיעור יחסי גבוה יותר של שינוי ב-HDL 2 מאשר HDL 3 .
טרדאפטיב + סימבסטטין לתקופה של 12 שבועות גרמו לירידה ניכרת ב-IDL-C אשר הייתה נוספת מעבר לזו שהושגה בטיפול מונותרפי של כ”א מהשתיים.
החוקרים מסכמים כי שילוב של טרדאפטיב עם סימבסטטין גורם להפחתה ניכרת בליפורוטאינים האתרוגנים, תוך השגת אפקט מירבי על ה-IDL-C ושיפור תתי הקבוצות הפרוטקטיביות של HDL .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!