מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב- Medicine and Science in Sports and Exercise עולה כי התגובה של קטכולאמינים למאמץ הושפעה מאחוז  השומן בגוף, עם ריכוזים נמוכים יותר של אפינפרין ונוראפינפרין במתבגרים בעלי עודף משקל והשמנת-יתר.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של אחוז השומן בגוף על תגובת הקטכולאמינים בדם למאמץ בבנים מתבגרים בעלי אורח חיים סדנטרי.

מדגם המחקר כלל 31 בנים (9 שמנים, 11 בעלי עודף משקל ו-11 רזים), שהשלימו מבחן CST (Cycling Sprint Test) שכלל שישה ספרינטים במהירות מקסימאלית עם שתי דקות מנוחה פאסיבית בין כל ספרינט. החוקרים העריכו את התפקוד של כל משתתף לפי מדד POmean (Power Output) במהלך CST. ריכוז לקטט, אפינפרין ונוראפינפרין נקבע בזמן מנוחה, לאחר 10 דקות חימום, מיד לאחר CST ולאחר 20 דקות של מנוחה פאסיבית.

למרות שלא היה הבדל בין הקבוצות בגיל, גובה או צריכת החמצן המקסימאלית, הריכוז המקסימאלי של אפינפרין היה גבוה יותר משמעותית בבנים רזים בהשוואה לשמנים, עם קורלציה שלילית עם אחוז השומן בגוף (p<0.05). הריכוזים המקסימאליים של נוראפינפרין היו גבוהים יותר בבנים רזים לעומת בנים שמנים ובעלי עודף משקל, עם קשר שלילי בין הריכוז המקסימאלי של נוראפינפרין ובין אחוז השומן בגוף (p<0.05). הריכוז המקסימאלי של לקטט היה גבוה יותר בבנים רזים בהשוואה לאלו בעלי עודף משקל והשמנת יתר. החוקרים זיהו קשר משמעותי בין הריכוז המקסימאלי של נוראפינפרין ואפינפרין ובין הריכוז המקסימאלי של לקטט ו-POmean (p<0.05).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי התגובה של קטכולאמינים למאמץ הושפעה מאחוז  השומן בגוף, עם ריכוזים נמוכים יותר של אפינפרין ונוראפינפרין במתבגרים בעלי עודף משקל והשמנת-יתר.

Medicine and Science in Sports and Exercise®. 2011;43(3):408-415

לידיעה במדסקייפ