מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-8 בספטמבר 2010 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA), עולה כי נמצא קשר בין משטר הכולל 3 מנות של החיסון ה-7 ערכי כנגד פנאומוקוק (7-valent pneumococcal conjugate vaccination, PCV-7) ובין עלייה בנשאות הנזופרינגיאלית של זני סרוטיפ 19A, העמיד לתרופות רבות.
החוקרים כותבים כי חלה עלייה מהירה בשיעור הזיהומים הנגרמים ע”י סרוטיפ 19A של חיידק ה-S.pneumonia (פנאומוקוק), ובייחוד זיהומים פולשניים וזיהומים נשימתיים פנאומוקוקליים. לדבריהם, במספר מדינות נמצא קשר בין השימוש הנרחב בחיסון ה-PCV-7 ובין עלייה בשיעור הנשאות של 19A. הם מסבירים כי את עלייה זו ניתן להסביר גם ע”י תנודות ספונטניות בשכיחות הזנים, וע”י שינויים בבחירת האנטיביוטיקות הניתנות, ולכן עלה הצורך במחקרים מבוקרים בנושא.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין חיסון ה-PCV-7 ובין נשאות נזופרינגיאלית של פנאומוקוק מסרוטיפ 19A. החוקרים ערכו ניתוח post-hoc של תוצאות מחקר אקראי מבוקר, שנערך בהולנד בשנים 2005-2008, ובדק את הנשאות הנזופרינגיאלית של חיידק הפנאומוקוק. הם מציינים כי שיעור העמידות לאנטיביוטיקה בהולנד הוא נמוך, וכי המחקר נערך לפני שהוחל שימוש נרחב ב-PCV-7 בתינוקות.
במסגרת המחקר המקורי עקבו החוקרים אחר 1,003 ילודים בריאים במשך 24 חודשים. בעת ההצטרפות חילקו החוקרים את התינוקות באקראי לקבלת 2 מנות של PCV-7 בגיל חודשיים ו-4 חודשים, משטר 2+1 שכלל חיסון בגיל 2, 4 ו-11 חודשים, או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה חיסון. החוקרים לקחו משטח מהנזופרינקס של המשתתפים בגיל 6 שבועות וכן בגיל 6, 12, 18 ו-24 חודשים. יעד המחקר העיקרי היה השיעור המצטבר של ילדים עם נשאות זן חדש של סרוטיפ 19A.
החוקרים מדווחים כי 948 ילדים השלימו את המחקר. מתוצאות המחקר עולה כי בין גיל 6 שבועות ל-24 חודשים נצפו בקבוצת 2 מנות החיסון (n=318) 54 מקרי נשאות של זני 19A, בקבוצת משטר ה-2+1 (n=327) נצפו 66 מקרי נשאות, ובקבוצת הביקורת (n=303) נצפו 33 מקרי נשאות של זני 19A.
החוקרים מציינים כי בגילאים 6-24 חודשים, שיעור הנשאות המצטבר של זני 19A חדשים היה 16.2% בקבוצת משטר ה-2+1, לעומת 9.2% בקבוצת הביקורת (RR 1.75, 95% CI 1.14-2.70). עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הנשאות בין קבוצת ה-2+1 וקבוצת 2 המנות (RR 1.43, 95% CI 0.91-2.25).
החוקרים זיהו 28 זנים שונים של 19A, מהם 6 זנים חדשים, והם מציינים כי לא נמצא הבדל בין הקבוצות באחוז הילדים עם נשאות של זן 19A חדש, אשר טופלו באנטיביוטיקה בחצי השנה החולפת. הם מפרטים כי 5 מהזנים היו בעלי עמידות בינונית לפניצילין, ו-3 זנים נוספים היו עמידים למקרולידים, וכי זנים אלו זוהו רק במשתתפים בקבוצות החיסון.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי מדובר בניתוח post-hoc. כמו כן, החוקרים עשו שימוש בנשאות נזופרינגיאלית של החיידק כסמן למחלה, הדגימות נלקחו במרווחי זמן של חצי שנה, והמחקר לא בדק את שיעור הנשאות בילדים שקיבלו את חיסון מלא בן 4 מנות.
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי נמצא קשר בין חיסון PCV-7 בפרוטוקול 2+1 ובין עלייה בנשאות הנזופרינגיאלית של סרוטיפ 19A. הם מסבירים כי סרוטיפ 19A קשור לדלקת של האוזן התיכונה וכן למחלה פנאומוקוקלית פולשנית, וכרוך בעמידות גבוהה לאנטיביוטיקה. לדבריהם, ייתכן וחיסון הכולל הגנה גם כנגד סרוטיפ 19A עשוי לסייע במניעת מחלות אלו, אך חשוב להבין כי עלולים להופיע זנים עמידים נוספים. לפיכך, גם לאחר השימוש בחיסונים רחבים יותר, חשוב לעקוב אחר שכיחות זני הפנאומוקוק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!