הערכת רמת Cystatin C בדם מסייעת באבחנת נזק כלייתי חריף על-רקע חומר ניגוד בשלב מוקדם, וכן מסייעת בניבוי מהלך המחלה, כך מדווחים חוקרים מאיטליה במאמר חדש שפורסם במהדורת 18 במאי של Circulation.
החוקרים כותבים כי עבור מרבית החולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים אלו עשויים לאפשר שחרור מוקדם לאחר הפרוצדורות.
כיום, האבחנה תלויה בשינוי בריכוז קריאטינין בדם באופן ספציפי, עליה של לפחות 0.3 מ”ג לד”ל (או לפחות 25%) בהשוואה לערכים הבסיסיים לאחר 48 שעות. אולם זמן המתנה של 48 שעות מוביל לעיתים לפספוס אבחנת נזק כלייתי חריף על-רקע חומר ניגוד, ובמקרים אחרים מוביל לאשפוז ארוך מהנדרש מאחר שמרבית החולים לא יפתחו הפרעה כלשהי בעקבות חומר הניגוד.
במדגם שכלל 410 חולים עם מחלת כליות כרונית, שעברו אנגיוגרפיה כלילית או פריפרית ו/או אנגיופלסטיקה, החוקרים מדדו את רמות Cystatin C בתחילת המחקר ולאחר 24 שעות, ואת רמות קריאטינין בתחילת המחקר, לאחר 24 ולאחר 48 שעות.
החוקרים מדווחים כי 34 חולים (8.2%) פיתחו נזק כלייתי חריף בתוך 48 שעות מהחשיפה לחומר ניגוד. בסה”כ, ב-87 חולים (21.2%) תועדה עלייה של לפחות 10% בריכוז Cystatin C לאחר 24 שעות. סף זה התברר כסף הטוב ביותר לזיהוי מוקדם של חולים בסיכון לעלייה של לפחות 0.3 מ”ג לד”ל בריכוז קריאטינין , עם רגישות של 100% וסגוליות של 85.9% (הערך המנבא השלילי והחיובי עמדו על 100% ו-39.1%, בהתאמה).
החוקרים אספו בנוסף נתונים לאחר שנה אודות 377 חולים (92%). 34 חולים (9.0%) מתו או סבלו מהתדרדרות חמורה שהובילה לדיאליזה כרונית. יעדי סיום אלו תועדו ב-16 מבין 297 חולים (5.4%) עם עלייה של פחות מ-10% בריכוז Cystatin C ועליה של פחות מ-0.3 מ”ג לד”ל בריכוז קריאטינין, ב-9 מבין 49 חולים (18.4%) עם ערכי Cystatin C מוגברים אך עם עליה של פחות מ-0.3 מ”ג לד”ל בריכוז קריאטינין, וב-9 מבין 31 חולים (29%) עם עלייה בשני המדדים.
מניתוח הממצאים עולה כי גורמים מנבאים בלתי-תלויים לתמותה מכלל הסיבות או דיאליזה כרונית לאחר שנה אחת כללו את ערכי eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) (OR = 0.91) ורמות Cystatin C של 10% ומעלה, בין אם לבד (OR = 2.52, p=0.02) או בליווי עלייה בריכוז קריאטינין של מעל 0.3 מ”ג לד”ל (OR = 4.45, p=0.002).
החוקרים מוסיפים כי Cystatin C סייע להם בזיהוי חולים בסיכון מוגבר לסיבוכים בשנה הבאה, הם מאמינים כי מדד זה עשוי לספק מידע פרוגנוסטי נוסף, מעבר לחשיבותו כמדד לתפקוד הכלייתי, וכן עשוי לשמש כמדד טוב יותר להערכת תהליכים המלווים מחלת כליות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!