האם המוגלובין A1C עשוי להיות גורם מנבא לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית אף באלו שאינם נחשבים כסוכרתיים? (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון New England Journal of Medicine עולה כי המוגלובין מסוג Glycated Hemoglobin (HBA1c), גם ברמות הנחשבות כ’תקינות’, עשוי להיות גורם מנבא בלתי תלוי לאירועים קרדיווסקולאריים, שבץ מוחי ותמותה במהלך למעלה מעשור.

החוקרים ביצעו ניתוח נתונים ממאגר ה-Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC), ומצאו כי באוכלוסיה זו של מבוגרים לבנים ושחורים שאינם סובלים מסוכרת, רמות ה- HbA1cהיו עדיפות על פני רמות הגלוקוז בצום לשם הערכת הסיכון ארוך הטווח של התפתחות תחלואה קרדיווסקולארית, וזאת במיוחד בערכים העולים על 6.0%.

החוקרים מסבירים כי מרבית המידע הקיים בנוגע ל- HbA1cמקורו בחולי סוכרת, בהם משמש לניטור אחר מצב השליטה הגליקמית. עד למחקר הנוכחי, הם טוענים, לא היה די מידע אודות משמעות ערכי המוגלובין A1C בקרב אנשים שאינם עונים על ההגדרה האבחנתית של סוכרת, ולא היה מידע ממעקב ארוך טווח לתוצאות כגון הופעת סוכרת חדשה, שבץ, מחלת לב כלילית או תמותה.

לדברי החוקרים, הניתוח הנוכחי של הנתונים מדגים כי לא זו בלבד ש- HbA1cהינו גורם מנבא חזק ביותר להתפתחות של סוכרת, הוא גם סמן חשוב לסיכון הקרדיווסקולארי.

נזכיר כי פרסום הדברים מגיע שבועות מספר לאחר פרסומו של ה-Standards of Medical Care in Diabetes 2010, עדכון להנחיות ה-American Diabetes Association (ADA) בכל הנוגע לאבחנה ולטיפול בסוכרת. הנחיות אלו מהוות את הפעם הראשונה בה טוען ה-ADA כי רמות HbA1c של 6.5% ומעלה הינן מספקות על מנת לאבחן סוכרת, בעוד שרמות הנעות בין 5.7% ו-6.4% הינן סמן למצב ‘טרום-סוכרתי’ (prediabetes) ומצביעות על סיכון מוגבר הן להיארעות של סוכרת והן לזו של מחלה קרדיווסקולארית.

החוקרים מדווחים כי מבין 14,348 הנבדקים אשר קיימו את המפגש המתוכנן השני של מחקר ה-ARIC בין השנים 1990 ו-1992, אשר שימש כתחילת המעקב עבור הניתוח הנוכחי של הנתונים, היו 11,092 נבדקים לבנים או אפרו-אמריקאיים, שאינם מאובחנים כסוכרתיים, אינם בעלי היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית, ואשר עבורם היו דגימות דם מספקות לשם מדידת רמות ה-HbA1C. החוקרים עקבו אחר מטופלים אלו ותיעדו כל התפתחות של סוכרת או אירועים קליניים למשך מעקב חציוני של 14 שנים.

החוקרים מצאו כי הסיכון להיארעות של סוכרת, אירועים קורונריים ותמותה היה מוגבר באופן משמעותי עבור כל ערכי HbA1c הגבוהים מטווח הייחוס 5.0% עד 5.5%. בנוסף, הסיכון לשבץ איסכמי עלה משמעותית עבור ערכים של 6.0% ומעלה. החוקרים מציינים כי בוצע תקנון למאפייני החולים ולגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים המקובלים. הם מוסיפים כי בתחילה לא בוצע תקנון עבור הרמות הבסיסיות של גלוקוז בדם בצום, ואולם לאחר תקנון נוסף לגורם זה, לא חל שינוי כלשהו בקשר שנצפה בין הסיכון לערכי ה-HbA1c עבור אי אילו ממדדי התוצא.

בנוסף, בעוד שהסיכון להתפתחות סוכרת ירד והסיכון למחלה קרדיווסקולארית ולשבץ נותר ללא שינוי בערכי המוגלובין A1C של פחות מ-5.0% בהשוואה לטווח הייחוס, כן נרשמה עלייה משמעותית בתמותה הכוללת בערכים הנמוכים יותר. החוקרים מסבירים כי הקשר המאופיין כעקומה בצורת J בין ערכי ה- HbA1cוהסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא מציע כי יש צורך להמשיך ולחקור את הסיכונים הבריאותיים הקשורים במצב גליקמי נמוך-תקין ואת המשמעותיות האפשריות של רמות HbA1c שאינן קשורות בהכרח למצב הגליקמי.

כשביקשו החוקרים לבצע ניתוח דומה של הנתונים על פי קטגוריות של רמות הגלוקוז בדם בצום, ולאחר תקנון למאפייני החולים ולגורמי סיכון קרדיווסקולאריים מקובלים, נמצא כי רמות גלוקוז בצום של 100-126 mg/dL ושל 126 mg/dL ומעלה היו גורמים מנבאים משמעותיים לסיכון מוגבר בצורה חדה להיארעות של סוכרת, בהשוואה לרמות טווח הייחוס של רמות נמוכות מ-100 mg/dL. ממצא זה, הם מציינים, לא השתנה לאחר תקנון נוסף לרמות ה- HbA1c.

החוקרים מוסיפים כי רמות גלוקוז בצום בטווח של 100-126 mg/dL לא ניבאו בצורה משמעותית את הסיכון למחלת לב כלילית, שבץ או תמותה כוללת, אולם רמות של 126 mg/dL ומעלה כן ניבאו בצורה טובה את הסיכון להתפתחות של כל אלו, במסגרת הניתוח אשר תקנן רק עבור מאפייני החולים וגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים המקובלים. עם זאת, גם רמות אלו איבדו את מובהקותן הסטטיסטית כגורם מנבא לאחר תקנון נוסף ל- HbA1c.

לדברי החוקרים, בעשייה הקלינית ההערכה של רמות ה- HbA1cתורמת, ולא מחליפה לחלוטין, את רמות הגלוקוז בצום. עם זאת, תוצאותיהם אלו מראות לטענתם כי מדידה בודדת של HbA1c מספקת מידע רב יותר ומהווה בדיקה מהימנה יותר בהשוואה למדידה בודדת של רמות הגלוקוז בצום.

לבסוף, מזכירים החוקרים כי הנחיות ה-ADA החדשות מדגישות כי יש לראות במטופלים עם ערכי HbA1c מתחת ל-6.5% (משמע מתחת לערך הסף לסוכרת חדשה) אולם עדיין מעל 5.7%, ככאלו המועמדים להתערבות אגרסיבית באורח החיים ולמניעת סוכרת, וככאלו הצריכים לפיכך לעבור בדיקות סקר לגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, שכן גם הם מצויים בסיכון מוגבר למחלת לב ושבץ. ממצאי המחקר הנוכחי, טוענים החוקרים, מאשררים טענה זו.

מעוניין/ת לקיים דיון/לשאול בהקשר לסוכרת? בביה”ס לסוכרת תוכלו להכנס לפורום הדיונים ולברר סוגיות אקטואליות צוות המומחים של ביה”ס בראשותו של פרופ’ איתמר רז ישמחו לקיים עמכם דיון.

N Engl J Med 2010;362:800-811

להנחיות ה-ADA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן