האם השתלת מניסקוס משפרת את תפקוד הברך ומפחיתה את הכאב? (מתוך American Journal of Sports Medicine)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי השתלת מניסקוס מתורם (Allograft meniscus transplantation) מביאה לשיפורים משמעותיים בכאב בברך ובתפקודה. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לרפואת ספורט (The American Journal of Sports Medicine).

החוקרים הסבירו כי השתלת מניסקוס מתורם הינה אופצייה טיפולית במטופלים עם כאב עז בברך ועם ארתריטיס מדרגה נמוכה משנית לכריתת מניסקוס.

החוקרים העריכו את התוצאות לטווח קצר, לאחר השתלת 45 שתלי מניסקוס מתורמים ב-40 מטופלים.

החוקרים ציינו כי השתלת מניסקוס נמצאה קשורה לשיפורים משמעותיים בפעילות הספורטיבית על פי Lysholm, Tegner ו- Noyes, כמו גם על פי ה- International Knee Documentation Committee scoring scales. החוקרים דיווחו כי נמצאו שיפורים משמעותיים גם בתוצאות של פגיעה בברך ואוסתאוארתריטיס, בפעילויות של חיי היומיום ובמדדים להערכת איכות החיים. 

החוקרים דיווחו כי באופן דומה נמצא שיפור משמעותי ב- visual activity scale scores הן בהתייחס לכאב והן בהתייחס למצב הברך הכללי. על פי הדיווח, 75% מהמטופלים ציינו שביעות רצון רבה או מלאה מתוצאות הפרוצדורה.

החוקרים הוסיפו כי 31 מ-36 מטופלים (86%) טענו כי תחת אותן נסיבות הם היו חוזרים על הניתוח שוב בברך האחרת.

החוקרים ציינו כי רק 3 מטופלים נדרשו לעבור ארתרופלסטיה של הברך בעקבות כשלון ההשתלה בתקופה של 12 חודשים לאחר הפרוצדורה. רק אחד ממטופלים אלה עבר הן השתלת מניסקוס ראשונית והן השתלת מניסקוס מתקנת.

על פי הדיווח, השתלת מניסקוס לטרלי הראתה נטייה לכיוון שיפורים משמעותיים יותר במרבית מדדי ניקוד הברך ובניקוד הכאב, אולם ללא מובהקות סטטיסטית. 

החוקרים סיכמו באומרם כי למרות שהתוצאות הקליניות המוקדמות של השתלת מניסקוס נותרו מעודדות, עדיין לא ידוע האם שתלי מניסקוס מעכבים או מונעים שינויים דגנרטיביים בברך, וכי מחקרים ארוכי טווח הם שיובילו לתובנות המשמעותיות ביותר בנוגע לערכה של פרוצדורה זו, כמו גם לתפקיד של שתלי מניסקוס מתורמים במניעת את ההתקדמות לאוסתאוארתריטיס משנית.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am J Sports Med 2006;34:919-926.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן