חוקרים מישראל קוראים לערוך מחקרים נוספים לאור עליה בשכיחות מקרי ממאירויות של הראש והצוואר בקרדיולוגים התערבותיים (מתוך כנס SOLACI)

צוות חוקרים מישראל, בראשות פרופסור אריאל רוגין מבית החולים רמב”ם בחיפה, עקבו אחר ההיארעות של גידולי ראש וצוואר ברדיולוגים וקרדיולוגים התערבותיים ואספו דיווחים על 36 מקרים של ממאירויות ראש וצוואר בקרב רופאים העובדים עם קרינה מייננת במעבדות צנתורים.

החוקרים אספו את הנתונים בנוגע לסיכון האפשרי לגידולים אלו מפברואר 2012, כאשר בידיהם היו תשעה מקרים. כעת, פרופ’ רוגין הסביר במהלך הרצאה בכנס ה-SOLACI לשנת 2014 כי לידיהם הגיעו דיווחים על 36 מקרים, כולל 28 קרדיולוגים התערבותיים, שני אלקטרופיזיולוגים ושישה רדיולוגים התערבותיים. סוגי הגידולים כללו GBM (Glioblastoma Multiforme, 50% מהמקרים), Astrocytoma (7%) ו-Meningioma (14%).

כל הרופאים המעורבים עבדו במשך תקופות ממושכות (12-32 שנים, ממוצע של 23 שנים) כרופאים התערבותיים עם חשיפה לקרינה מייננת.

החוקרים מסבירים כי הראש של הקרדיולוגים, בניגוד ליתר חלקי הגוף, אינו מוגן במהלך ההתערבות ובמהלך פרוצדורות אלקטרופיזיולוגיות מסוימות ולכן חשוף במיוחד לקרינה. מינון הקרינה השנתי בקרדיולוגיה נע סביב 20-30 mSv, כאשר הצד השמאלי של הראש חשוף כפליים בהשוואה לצד הימני, שכן הקרדיולוג עומד במהלך הפרוצדורה מימין לחולה, כאשר מקור הקרינה לשמאלו.

פרופ’ רוגין תיאר את שטף המכתבים שנשלחו אליו לאחר שהוא ושותפיו פרסמו את המאמר הראשון ושוב לאחר העדכון שכלל תשעה מקרים נוספים ופורסם בהמשך אותה שנה. הוא מאמין כי קרדיולוגים התערבותיים מודעים למחלות מסוימות הקשורות במקצוע שלהם 0 בעיות אורתופדיות, קטרקט וממאירויות אך ייתכן כי אינם סבורים כי הם עצמם מצויים בסיכון.

לדבריו, בעידן ההתערבותי, נפח המקרים לכל רופא, נפח המקרים לכל מעבדה, משך השיקוף בכל מקרה, מורכבות המקרים והשימוש בבדיקות הדמיה לבביות עלו כולם באופן משמעותי ובעקבות זאת גם החשיפה לקרינה.

קרדיולוגים התערבותיים חשופים לכמות הקרינה הגדולה ביותר מבין אנשי המקצוע בתחום הרפואה. בממוצע, קרדיולוג התערבותי נחשף לכ-640 שעות קרינה, מספר גבוה עוד יותר (מעל 800 שעות) ברופאים בכירים במשרה מלאה וברופאים אלקטרופיזיולוגים בכירים (700 שעות). יתרה מזאת, אמצעי ההגנה הנוכחיים מפני קרינה מגנים לרוב על הגו ועל בלוטת התריס, אך אינם מספקים הגנה על הראש.

חסרים נתונים מבוססי-ראיות בנושא, והמקרים המדווחים בסדרה זו עשויים כולם לנבוע מתוצאה אקראית, ללא כל קשר לחשיפה תעסוקתית. למרות זאת, סביר להניח כי קרינה מייננת אינה מביאה לשיפור המצב הבריאותי.

פרופ’ רוגין מציע שיתוף פעולה בין מדינות ואיגודים מקצועיים במטרה להעריך טוב יותר את היקף הבעיה ולפתח גישות טובות יותר להגנה על הרופאים במקום העבודה, כולל שיפור המודעות.

SOLACI 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן