השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) היא חלופה אפשרית לניתוח אנדרטרוקטמיה ( endarterectomy) לטיפול בהיצרות סימפטומטית או להצרות חריפה לא סימפטומטית, כל עוד המטופלים נבחרים בקפידה והפרוצדורה מבוצעת במרכזים רפואיים מנוסים, כך לפי מחקר חדש וארוך טווח שהוצג בקונגרס האירופאי לרדיולוגיה.
הן ההליך הניתוחי והן השתלת הסטנט נחשבות לפרוצדורות בטוחות ויעילות, ולשתיהן שיעור דומה של סיבוכים, אומרים החוקרים. השתלת סטנט בעורק הקרוטיד הופכת לפופולרית מאחר שהיא איננה פולשנית באותה מידה.
החוקרים מציינים כי ההליך הניתוחי לא מתאפשר תמיד, למשל במקרים בהם עבר המטופל התערבות ניתוחית קודמת בצוואר. עבור מטופלים כאלה ואחרים, טוענים החוקרים, השתלת הסטנט היא גישה אפשרית ומעשית.
החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית בקרב 636 מטופלים שעברו השתלת סטנט בעורק התרדמה ושנוהל אחריהם מעקב של לפחות שישה חודשים. המטופלים שנכללו במחקר סבלו מהיצרות (סטנוזיס) של למעלה מ-50% והם היו סימפטומטיים.
החוקרים טיפלו גם בחולים א-סימפטומטיים עם סטנוזיס של למעלה מ-80% וכן במטופלים עם סטנוזיס של מעל 50% שאצלם המשקע (הפלאק) היה לא סדיר ועם כיבים , ושהיו בסיכון גבוה לאירועים תרומבואמבוליים.
ב-95% מהמטופלים נעשה שימוש במיכשור להגנה מוחית (A cerebral protection device ) שנועד להוריד את הסיכון שהפרוצדורה תעורר אירוע תרומבואמבולי בשל שרידים תרומובטיים הנוצרים במהלך או מיד לאחר הפרוצדורה.
המשתתפים טופלו בתרופות לפי פרוטוקול הטיפול הסטנדרטי לפני ואחרי ההליך ההתערבותי. החוקרים כותבים כי כל ההליכים הסתיימו בהצלחה מבחינה טכנית, ושיעור התמותה לאחר 30 יום עמד על פחות מ-2%, ושל רה-סטנוזיס בסטנט, על % 1.3 . מצבי הרה-סטנוזיס תוקנו באמצעות אנגיופלסטיה או באמצעות השתלת סטנט מחדש.
לאחר זמן מעקב ממוצע של 76.4 חודשים כ-70% מהמטופלים היו עדיין בחיים.
לדברי החוקרים, ככל שמבצע ההליך היה מנוסה יותר, כך ירד הסיכון לסיבוכים נוירולגיים. במרכזים רפואיים המנוסים בביצוע השתלת הסטנט (כלומר, שביצעו למעלה ממאה התערבויות כאלו) הסיכון עמד על 3-4%, סיכון נמוך יותר מזה שנאמד ודווח במרכזים רפואיים פחות מנוסים. יותר סיבוכים נוירולוגיים אירעו לחולים שלא היו סימפטומטיים (4.5% מול 1.9%), במטופלים מבוגרים מגיל 89 מאשר באלה הצעירים מ-80 (6.4% מול 2.7% בהתאמה) וכן במטופלים עם מורפולגית פלאק מורכבת יותר מאשר באלה עם פלאק יציב (6.1% מול 1% בהתאמה).
החוקרים מסכמים כי ביצוע השתלת סטנט בעורק התרדמה (הקרוטיד) הוא הליך מעשי בטיפול בפתולוגיה של העורק. הם מציינים כי ישנה חשיבות רבה להערכה מדויקת של המועמדים הפוטנציאלים להליך ההתערבותי.
European Congress of Radiology (ECR) 2013: Abstract B-300. Presented March 8, 2013.
- אבחנות: Cardio Thoracic Surgery, Cholesterol/Lipid disorders, Interv. Cardiology, Interv. Radiology, Stroke
- קטגוריות: חדשות
מאמרים
האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65? (JAMA NETWORK OPEN)
האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.
הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)
מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4: מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.
ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה (JAMA)
מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.
קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)
קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.
בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)
שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.
אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)
שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!