אולטראסאונד אנדוסקופי הינו טוב כמו אולטראסאונד טראנס-אבדומינאלי לאבחנת כאב (מתוך ה- Gastrointestinal Endoscopy)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון Gastrointestinal Endoscopy, עולה כי אולטרא סאונד אנדוסקופי הינו יעיל במציאת גורם לכאבי בטן עליונה באותה מידה כמו אולטראסרונד טראנס-אבדומינאלי, ולעתים אף טוב יותר.

לדברי החוקרים, כאבי בטן עליונה מהווים 43% מן הגורמים לביצוע אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות בארה”ב, כאשר אולטרא סאונד אנדוסקופי מבוצע פעמים רבות באותן נסיבות.

החוקרים מציינים כי על אף שמדובר בכלי אבחנתי מצוין, אולטרא סאונד אנדוסקופי לרוב אינו לוקח חלק מן האלגוריתם הקליני בשלביו המוקדמים, אלא מבוצע לאחר שבדיקות אחרות אינן מספקות אבחנה.

אולם, החוקרים טוענים כי בדיקה זו צריכה לתפוס את קדמת הבמה בכל הנוגע לחולים עם כאבי בטן עליונה.

החוקרים מדגישים כי לא מדובר בתחליף לאנדוסקופיה נהוגה של דרכי העיכול העליונות.  יחד עם זאת, אולטרא סאונד אנדוסקופי משלב יתרונות של אנדוסקופיה עליונה ושל אולטרא סאונד טראנס-אבדומינאלי בבדיקה אחת.

במחקר הנוכחי נכללו 172 חולים עם כאבי בטן עליונה (59% מתוכם עם תלונות במשך יותר משנה).  החולים עברו תחילה אנדוסקופיה יחד עם אולטרא סאונד אנדוסקופי, ולאחר מכן אולטרסאונד טראנסאבדומינאלי תוך 4 שבועות.

גורם לכאב זוהה לבסוף ב- 66 חולים.  האבחנות השכיחות ביותר היו מחלת כיס מרה, אזופגיטיס או GERD (gatroesophageal reflux disease), מחלת כיב פפטי, פנקראטיטיס כרונית, ממאירות של הלבלב ועוד.

בקרב 66 חולים אלו, שיעור האבחנות המדויקות עמד על 64% באנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות יחד עם אולטרא סאונד אנדוסקופי, בהשוואה ל- 61% באנדוסקופיה יחד עם אולטרא סאונד טראנס-אבדומינאלי ((p=0.27.  אולטרא סאונד אנדוסקופי היה טוב יותר בזיהוי פנקראטיטיס כרונית ואבני מרה.

לפיכך, מסיקים החוקרים כי אנדוסקופיה עליונה המשולבת באולטרא סאונד אנדוסקופי צריכה להחשב כבדיקת קו ראשון אבחנתית לאלו המתלוננים על כאבי בטן עליונה.

Gastrointest Endosc

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן