ממטה אנליזה חדשה, שפורסמה במהדורת יולי של The Lancet, עולה כי לגברים יש סיכון גבוה יותר לאירוע שני של תרומבואמבולי ורידי בהשוואה לנשים.
ידיעת הסיכון להישנות יכולה לעזור לרופאים להחליט אם החולה ימשיך בטיפול אנטי קרישה או לא.
תוצאות של מחקרים קודמים מציעים, שיש סיכון שונה בין גברים ונשים. על מנת לחקור אפשרות זו החוקרים חיפשו בספרות עבור מחקרים פרוספקטיבים, שבהם אובחן תרומבואמבולי ורידי אובייקטיבית, טופל למשך חודש לפחות עם אנטי קרישה והיה תחת מעקב להישנות, לאחר שהטיפול הופסק.
החוקרים זיהו 15 מחקרים, שכללו 2729 גברים ו-2687 נשים. מהלך המעקב נע בין 9 ל-139 חודשים. במהלך מעקב זה הישנות של תרומבואמבולי אובחן ב-523 גברים וב-293 נשים.
הסיכון היחסי הכללי בגברים בהשוואה לנשים היה 1.6 (p = 0.004). הסיכון היחסי היה אותו דבר (1.5) בגברים עם הישנות אדיופטית ובאלה עם פקטורים מעוררים זמניים.
החוקרים הצביעו על כך שהתמדה במציאת סיכון עולה בקרב גברים בכל תתי הקבוצות מצביע על כך, שהקשר ככל הנראה בר תוקף. הסיבות עבור סיכון גבוה לא יכלו להיקבע בוודאות היות ויש רמה גבוהה של הטרוגניות בין מחקרים וחוסר מידע על גורמי סיכון אינדיבידואליים של החולים, כגון גיל, BMI והיארעות סרטן, שלא תועדו ברוב המחקרים.
החוקרים סבורים, שיש צורך במחקרים פרוספקטיבים נוספים, לפני שמין החולה יכול להיכלל כגורם, שיש לשקול אותו בהחלטה של משך הטיפול באנטי קרישה בחולים עם תרומבוזיס ורידי.
בתגובה למחקר זה נאמר כי לתוצאות המחקר יש ערך פוטנציאלי. יש צורך במחקרים נוספים, היות והרבה מהמחקרים, שנכללו לא דיווחו על חלוקה של המינים מלבד שני מחקרים, שהיה בהם הבדל משמעותי בסיכון בין גברים ונשים.
יתרה מכך, ההבדל בסיכון הנראה במאגר המידע הינו קל בלבד. בעבודה אחרת, שנעשתה וכללה 990 חולים במעקב של 10 שנים, ההבדל בין גברים ונשים היה אף יותר קטן ולא משמעותי קלינית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!