במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סגירת PFO (או Patent Foramen Ovale) אינה מלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות אירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי, בהשוואה לטיפול תרופתי.
החוקרים מסבירים וכותבים כי סגירת בצנתור של PFO הפחיתה את הסיכון להישנות אירוע מוחי בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני במחקרים קליניים אקראיים. עם זאת, לא ידוע אם סגירת PFO בתנאי עולם-אמיתי מלווה בתועלת דומה.
במסגרת המחקר זוהו חולים עם PFO והיסטוריה של אירוע מוחי איסכמי או התקף איסכמי חולף אשר טופלו תרופתית או עברו סגירה בצנתור של PFO ונכללו במאגר OptumLabs.
התוצא העיקרי של המחקר היה הישנות אירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי. תוצאים משניים כללו את שיעורי התמותה, כלל אירועים מוחים, התקפים איסכמיים חולפים ודימומים מג’וריים.
המחקר כלל 6,668 זוגות חולים תואמים, כולל 4,111 חולים לאחר סגירת PFO ו-2,557 חולים לאחר טיפול תרופתי.
שיעורי ההיארעות של אירוע מוחי או תסחיף סיסטמי עמדו על 2.38 מקרים ל-100 שנות-אדם לאחר סגירת PFO ועל 2.99 ל-100 שנות-אדם תחת טיפול תרופתי (יחס סיכון של 0.85, p=0.13). שיעורי התמותה היו נמוכים יותר בזרוע סגירת PFO (1.78 לעומת 2.59 מקרי תמותה ל-100 שנות-אדם, בהתאמה, p=0.002). מניתוח סטטיסטי עלה כי לא סביר כי הבדלים אלו נבעו מערפלנים בלבד.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאי הסיום המשניים כללו דימום תוך-גולגולתי ודימום מג’ורי, למעט עליה בשיעורי דמם שאינו תוך-גולגולתי בקרב חולים תחת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים (1.42 לעומת 2.16 מקרים ל-100 שנות-אדם; יחס סיכון של 0.69, p=0.043).
הנתונים היו דומים בתת-ניתוח של חולים מתחת לגיל 60 שנים, חולים עם היסטוריה של אירוע מוחי ובאלו שטופלו לאחר פרסום התוצאות החיוביות ממחקרי PFO בשנת 2017.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בהשוואה לטיפול תרופתי, סגירת PFO אינה מלווה בסיכון נמוך יותר להישנות אירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה ללמוד עוד על הסיבות בבסיס ממצאים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!