חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית (PLoS One)

בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) סיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אך מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי מדד אמפיזמה, תפקוד ריאתי, תדירות התלקחויות, או היפוקסמיה לא ניבאו היצרות כלילית או מדד CAC (Coronary Artery Calcium) גבוה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי COPD ומחלת לב כלילית מופיעות יחד לעיתים קרובות, אך לא ידוע איזה פנוטיפ של COPD קשור באופן ההדוק ביותר עם מחלת לב כלילית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם חולי COPD בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, בהשוואה לחולים ללא COPD, ולקבוע את הקשר בין מגוון ערפלנים הקשורים עם מחלת לב כלילית בחולי COPD וביקורות.

מדגם המחקר כלל 347 חולי COPD ו-428 ביקורות ללא COPD, אשר הוזמנו להשלים בדיקת CT של העורקים הכליליים ובדיקת CT של הריאות. בדיקות גזים בדם ותפקודי ריאות הושלמו, בשילוב עם אנמנזה רפואית מפורטת. החוקרים בחנו את בדיקות ההדמיה לקביעת נוכחות היצרות כלילית משמעותית ומדד CAC, כאשר אמפיזמה הוגדרה בנוכחות שטח כולל קטן מ-950 HU– של מעלה 10%.

מהנתונים עולה כי ב-12.6% מהחולים עם COPD ו-5.7% מהביקורות תועדה היצרות כלילית (p<0.01), בעוד שב-55.9% מחולי COPD תועד מדד CAC של מעל 100, בהשוואה ל-31.6% מהביקורות (p<0.01).

בניתוח רב-משתני שכלל תקנון למין, גיל, הרכב גוף, שנות חפיסה ריכוז CRP, לחץ דם, טיפול תרופתי להפחתת לחץ דם או שומנים בדם וסוכרת, יחס הסיכויים להיצרות משמעותית עמד על 1.80 (רווח בר-סמך 95% של 0.86-3.78) בחולי COPD לעומת ביקורות. במודל דומה, יחס הסיכויים למדד CAC של מעל 100 עמד על 1.68 (רווח בר-סמך 95% של 1.12-2.53) בחולי COPD לעומת ביקורות.

מהערכת הסיכון להיצרות משמעותית ומדד CAC של מעל 100 בקרב חולי COPD, לא זוהה משתנה שנקשר באופן מובהק סטטיסטית עם היצרות משמעותית, בעוד שמין זכר (יחס סיכויים של 2.85, רווח בר-סמך 95% של 1.56-5.21), גיל (יחס סיכויים של 3.74, רווח בר-סמך 95% של 2.42-5.77) ושימוש בסטטינים (יחס סיכויים של 2.23, רווח בר-סמך 95% של 1.23-4.50) נקשרו עם מדד CAC של מעל 100, לאחר תקנון להרכב גוף, שנות חפיסה, ריכוז CRP, שימוש במעכבי ACE או ARB, סוכרת, מדד אמפיזמה, קטגוריית GOLD, תדירות התלקחויות, אאזונופיליה והיפוקסמיה.

ממצאי המחקר מעידים כי חולי COPD בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אף לא תועד קשר בין מדד אמפיזמה, תפקוד ריאתי, תדירות התלקחויות, או היפוקסמיה לא ניבאו היצרות כלילית או מדד CAC גבוה.

PLoS One. 2022 Apr 27

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן