מנתונים שהוצגו במהלך כנס Transcatheter Cardiovascular Therapeutics עולות עדויות נוספות התומכות במתן טיפול נוגד-טסיות כפול לתקופה של עד חודש או שלושה חודשים בלבד לחולים בסיכון לדימום לאחר התערבות כלילית מילעורית, כאשר מתוצאות המחקרים XIENCE 90 ו-XIENCE 28 עלה כי גישה זו לא לוותה בעליה בשיעור האירועים האיסכמיים.

שני המחקרים ענו על הגדרת העדר-נחיתות של התוצא העיקרי של תמותה מכל-סיבה או אוטם לבבי, אך לא הצליחו להדגים עדיפות בעלת חשיבות קלינית בנוגע לאירועי דמם בדרגה 2-5 לפי סיווג BARC, בהשוואה לביקורות היסטוריות מהעולם האמיתי.

במחקר XIENCE 90 נכללו 2,047 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית מוצלחת עם תומכן מצופה Everolimus, אשר טופלו באספירין עם מעכב P2Y12 למשך 3 חודשים, עם המשך טיפול מונותרפי באספירין ב-1,693 חולים אשר היו ללא אירועים והקפידו על הטיפול לאחר 3 חודשים. שיעורי התמותה מכל-סיבה או אוטמים לבביים תועדו ב-5.4% מהחולים ועל 5.4% בקרב ביקורות היסטוריות שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך 12 חודשים, ממצאים אשר ענו על שולי העדר-נחיתות.

בדומה, במחקר XIENCE 28 נכללו 1,605 חולים לאחר הכנסת תומכן דומה, אך עם המשך טיפול נוגד-טסיות כפול למשך חודש אחד בלבד, לאחריו ניתן טיפול באספירין בלבד ל-1,392 חולים שהיו ללא-אירועים והקפידו על הטיפול לאחר חודש. מהנתונים עלה כי שיעורי התמותה מכל-סיבה או אוטמים לבביים עמדו בממוצע על 3.5% מהחולים, בהשוואה לשיעור של 4.3% בקרב ביקורות היסטוריות שקיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך 6 חודשים, כאשר הממצאים שוב ענו על שולי העדר נחיתות.

שיעור אירועי דמם בדרגה 2-5 לפי סיווג BARC נטה להיות נמוך יותר בהשוואה לביקורות, אך ההבדל לא ענה על הקריטריונים להגדרת עדיפות לטיפול נוגד-טסיות כפול לתקופה קצרה יותר בשני המחקרים.

החוקרים מסבירים כי שני המחקרים ענו על קריטריוני העדר-נחיתות של טיפול נוגד-טסיות כפול לתקופה קצרה בכל הנוגע לשיעורי התמותה מכל-סיבה או אוטמים לבביים, אך לא הדגימו עדיפות על הטיפול הסטנדרטי בכל הנוגע לסיכון לאירועי דמם.

מתוך כנס ה-TCT

לידיעה במדסקייפ