מתוצאות מחקר TRILOGY-ACS, שהוצגו במהלך כנס ה-TCT 2012, עולה כי בחולים עם תסמונת כלילת חדה שחולקו באקראי לטיפול ב-Prasugrel לאחר אנגיוגרפיה כלילית, שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שטופלו ב-Clopidogrel.
תוצאות המחקר עומדות בניגוד לתוצאות שתוארו במדגם כולו. במדגם TRILOGY-ACS, אחד המחקרים הבודדים שהתמקד בחולים בסיכון גבוה עם תסמונת כלילית חדה שטופלו שמרנית ללא רה-וסקולריזציה, הטיפול ב-Prasugrel לא הביא להפחתת תוצא הסיום העיקרי של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לקלופידוגרל.
מחקר TRILOGY-ACS הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, שכלל חולים בהם התקבלה החלטה לטיפול שמרני ללא רה-וסקולריזציה בתוך עשרה ימים מאירוע תסמונת כלילית חדה. המחקר כלל למעלה מ-7,200 חולים מתחת לגיל 75 שנים, שנטלו אספירין וחולקו באקראי לטיפול בן 30 חודשים ב-Prasugrel במינון 10 מ”ג ליום, או קלופידוגרל במינון 75 מ”ג ליום (בחולים ששקלו פחות מ-60 ק”ג ניתן Prasugrel במינון של 5 מ”ג). העוקבה האנגיוגרפית כללה 3085 חולים שחולקו באקראי ל-Prasugrel או Clopidogrel לאחר אנגיוגרפיה ו-4158 חולים שחולקו באקראי לטיפול ללא אנגיוגרפיה.
בחולים שעברו אנגיוגרפיה לפני הקצאה אקראית, טיפול ב-Prasugrel הפחית את תוצא הסיום העיקרי להערכת יעילות הטיפול שכלל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או אירועים מוחיים בהיקף של 23% בהשוואה לחולים שטופלו ב-Clopidogrel. באלו שלא עברו אנגיוגרפיה, לא זוהה הבדל בתוצא הסיום העיקרי בין שתי הקבוצות.
בסיכומו של דבר, הסיכון לדימומים מג’וריים על-רקע טיפול ב-Prasugrel היה גבוה יותר במחקר TRILOGY-ACS, אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית (2.7% לעומת 1.4%, בהתאמה, p=0.07). כאשר החוקרים שילבו את תוצא הסיום של דימומים מג’וריים ומינוריים, זוהתה עליה דומה בסיכון בשתי קבוצות הטיפול.
מתוך כנס TCT 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!