מה בין שימוש דחוף ב-IABP ובין הסיכון לדימום עקב צנתור כלילי? (J Am Coll Cardiol Intv)

חולים הסובלים ממחלות לב בסיכון הגבוה ביותר לדימומים בעקבות PCI (Percutaneous Coronary Intervention) הם אלו העוברים פרוצדורות חירום להכנסת IABP (Intra-Aortic Balloon Pump), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association.

במאמרים מצטטים החוקרים מאמר משנת 2010 בנוגע למחקר אקראי בו לא הודגמה עדיפות להכנסת IABP באופן מניעתי, לפני PCI בסיכון גבוה. הם טוענים כי החוקרים באותו מאמר המליצו להשתמש ב-IABP רק במקרים של הידרדרות המודינאמית חדה. בכתב העת JACC:Cardiovascular Interventions בחודש שעבר, החוקרים בחנו את הניסיון שלהם בתנאי העולם האמיתי והתמקדו ב-360 חולים שעברו PCI עם IABP במהלך תקופה של 12 שנים.

רק 133 מקרים הוגדרו כמקרי חירום; חולים אלו אושפזו עם תסמונת כלילית חדה ו-IABP הוכנס עוד בטרם ביצוע PCI באופן חירום. ב-56 מקרים דחופים, IABP נדרש לטיפול בתת לחץ דם במהלך PCI. יתר 171 החולים סבלו מאנגינה פקטוריס יציבה ו-IABP הוכנס עוד לפני PCI אלקטיבי.

מקרי דימום, שהוגדרו בהתאם לקריטריוני BARC (Bleeding Academic Research Consortium), תוארו ב-68 חולים. שיעורי הדימום בקבוצות טיפול חירום, דחוף ואלקטיבי, עמדו על 31.1%, 26.8% ו-7.5%, בהתאמה.

שיעור הדימומים באתר החדרת IABP עמד על 7.5%, אך מקרים אלו היו אחראיים ל-82% מכלל הדימומים באתר החדירה. הביעה הייתה נפוצה יותר משמעותית בקבוצת הטיפול שבוצע במסגרת תנאי חירום (12.8%) בהשוואה לטיפול דחוף (5.4%) ואלקטיבי (4.1%). זהו גם הדפוס שתואר עבור יעד הסיום המשולב שכלל דימום, איסכמיה של הגפה ותמותה מכל-סיבה, עם שיעורים של 53.4% לעומת 34.5% ו-8.2%. שיעור הסיבוכים הגבוה בקבוצת הטיפול הדחוף נבע בעיקר משוק קרדיוגני.

ההיארעות של דימומים במקרי חירום הייתה דומה לזו שתוארה במחקרים אחרים, אך גבוהה יותר מההיארעות במאגר שעמדה על 18.2%. ההבדל עשוי לנבוע ממאפייני החולים ואופן הגדרת הדימום.

זוהו שני גורמים מנבאים בלתי-תלויים לדימומים: ליקוי כלייתי ומשך IABP שכמובן, דורש טיפול נוגד-קרישה סיסטמי רציף.

החוקרים כותבים כי ניתן להפחית את הסיכון לדימום ע”י החלפת UFH (Unfractionated Heparin) בתכשירי DTI (Direct Thrombin Inhibitor) חדשים יותר, דוגמת Bivalirudin, וע”י הפחתת השימוש המופרז בתרופות ממשפחת מעכבי GP IIb/IIIa.

J Am Coll Cardiol Intv 2012;5:350-357

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן