מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Pediatric Academic Societies עולה כי מתן אריתרופויאטין במינון גבוה לא הביא לשיפור התוצאות בתינוקות עם אבחנה של תשניק יילוד (Hypoxic Ischemic Encephalopathy) שכבר טופלו בהיפותרמיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תשניק יילוד עדיין מהווה סיבוך מדאיג מאוד במהלך הלידה עם היארעות של 1-3 מקרים ל-1,000 לידות במדינות בעלות הכנסה גבוהה. כעת הם השלימו מחקר בשלב 3, אקראי ומבוקר, שכלל 311 יילודים עם תשניק ב-25 מרכזים רפואיים באוסטרליה, ניו-זילנד וסינגפור בין השנים 2016 ו-2022.
מחצית מהיילודים חולקו לטיפול היפותרמיה בלבד – הטיפול הסטנדרטי ביילודים עם תשניק – והמחצית השנייה טופלה בהיפותרמיה וחמש מנות של 1,000 יחידות/ק”ג של אריתרופויאטין אחת ליומיים למשך תשעה ימים לאחר הלידה.
התוצא העיקרי היה תמותה או מוגבלות חמורה עד גיל שנתיים.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בסיכון לתמותה או מוגבלות בין זרוע הטיפול באריתרופויאטין וזרוע הפלסבו (35.3% לעומת 29.4%; סיכון יחסי של 1.2, רווח בר-סמך 95% של 0.85-1.70). הם כותבים כי אריתרופויאטין בטוח ויעיל מאוד בעידוד ייצור כדוריות דם אדומות בסוגי אנמיה מסוימים, אך אין עדות לתועלת של אריתרופויאטין בתינוקות תחת הטיפול המקובל כיום בתשניק, הכולל קירור מבוקר למשך שלושה ימים לטמפרטורה של כ-33.5 מעלות צלזיוס, החל מ-6 שעות לאחר הלידה.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר קודם שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine בשנת 2022 ונערך בארצות הברית. יחדיו, שני המחקרים מספקים עדות בדרגת ודאות גבוהה לכך שלמתן אריתרופויאטין אין תועלת במקרים אלו.
החוקרים מציינים כי בימים אלו נבחנים טיפולים אפשריים אחרים לתשניק של היילוד, כולל מלטונין, נוירו-הורמונים ותאי גזע. הם מוסיפים כי יש מקום להשלים מחקרים נוספים במטרה למצוא דרכים טובות יותר לחיזוי הסיכון לתשניק ומניעת סיבוך זה.
מתוך כנס ה-Pediatric Academic Societies
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!