מה הקשר בין קטואצידוזיס ודיאטת אטקינס?

מקרה שמפורסם השבוע בגליון Lancet מעורר שאלות באשר לדיאטת אטקינס השנויה במחלוקת. בפברואר 2004 אושפזה אישה בת 40 בעקבות קטואצידוזיס, שנבעה ככל הנראה מדיאטה דלה בפחמימות ועתירת חלבונים.

הרופאים מסבירים כי קטונים מיוצרים בכבד כאשר חלה ירידה ברמת אינסולין במהלך רעב. דיאטה דלת-פחמימות, דוגמאת אטקינס, יכולה להביא לייצור קטונים. הרופאים מציינים כי בדיאטת אטקינס קיימת המלצה לעקוב באופן שגרתי אחר קטונוריה בכדי לאשר היצמדות לדיאטה.

ביום הגעתה לחדר מיון, החולה סבלה ממצוקה, עם קצב נשימה של 20-30 נשימות לדקה, קולות מעי מוגברים ורגישות קלה באפיגסטריום. הרופאים ציינו כי האישה, שסבלה מהשמנת-יתר, התלוננה על דיספנאה וירידה בתאבון שהופיעה 5 ימים קודם לכן. כמו כן, היא התלוננה על בילות והקיאה מאז 4-6 פעמים ביום.

החולה סיפרה לרופאים שהיא מילאה באדיקות אחר הדיאטה העניה בפחמימות, ועשירה בחלבונים, בחודש האחרון, ואכלה בעיקר בשר, גבינות וסלטים. היא מילאה גם אחר יתר המלצות דיאטת אטקינס, נטלה מולטי-ויטמינים, חומצות שומן אומגה-3, אלקטרוליטים ותמציות, כמו גם פורמולות תרמוגניות. היא סיפרה על ירידה של 9 ק”ג בחודש האחרון.

בבדיקה גופנית לא מצאו הרופאים ממצא בולט. Anion Gap היה גבוה (26 מ”מול לליטר) ורמת ביקרבונט היתה נמוכה (8 מ”מול לליטר). בבדיקת השתן אושררה אבחנת קטונוריה. החולה אושפזה ביחידת טיפול נמרץ וטופלה ב-Dextrose ו-Sodium Bicarbonate דרך הוריד. היא שוחררה לאחר 4 ימים ולא סבלה מבעיות בריאותיות 3 ו-18 חודשים לאחר מכן, כאשר הרופאים שוחחו עימה בטלפון.

הרופאים מסבירים כי אבחנה מבדלת לחמצת מטבולית עם Anion Gap גבוה כוללת צריכת מתאנול, אתילן-גליקול, או סליצילאטים, חמצת לקטית, וקטואצידוזיס בעקבות סכרת, אלכוהול, או רעב.  אך הרופאים שללו את כל הסיבות הללו. בדיקות הסרום היו חיוביות ל-Acetone ורמת –Beta-Hydroxybutyrate עמדה על 390μg/mL, המתאימים לאבחנת קטואצידוזיס.

החולה סבלה מקטוזיס בעקבות דיאטת אטקינס ופיתחה קטואצידוזיס חמורה, כנראה כאשר צריכת המזון דרך הפה נפגמה בעקבות Pancreatitis או Gastroenteritis. בעיה זו עלולה להיות מוכרת יותר מאחר שדיאטת אטקינס הופכת יותר ויותר פופולרית.

במאמר מערכת נכתב כי בעוד שדיאטת אטקינס מתגאה בבריאות טובה, דיאטה הכוללת תזונה דלה בפחמימות היא רחוקה מלהיות בריאה, בהתחשב בתופעות הלוואי הנלוות, כולל קטוזיס, עצירות ושלשולים, ריח רע מהפה, כאבי ראש וחולשה כללית.

הכותבים מדגישים כי דיאטות מעלות את עומס החלבונים על הכליה ומשנות את המאזן החומצי בגוף. יתרה מזאת, דיאטה ממושכת בפרטים המצויים בסיכון צריכה להתבסס על פעילות גופנית ושינויים תזונתיים, דוגמאת העלאת צריכת חיטה מלאה, פירות וירקות.

HeartWire , News; Mar 16, 2006

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן