טיפול באינסולין בחולים המצויים במצב קריטי מגונן על האנדותל מפני דלקת (J Clin Invest)

חוקרים מדווחים כי שמירה על נורמו-גליקמיה מונעת כשל מערכות ומפחיתה את שיעור התמותה בחולים המצויים במצב קריטי, כנראה בשל הגנה על האנדותל מפני השפעה מעודדת דלקת של הגלוקוז. הממצאים תומכים בכך שאינסולין מסייע ביצירת בקרה על רמות ה-NO, העשויות להוות סמן פרוגנוסטי ביחידה לטיפול נמרץ.

מחקרים שבוצעו בעבר מצאו עדויות להשפעה המגוננת של מתן טיפול אינטנסיבי באינסולין במהלך השלב האקוטי בחולים. המחקר הנוכחי בדקו החוקרים את רמות הסמנים הדלקתיים בקרב 405 חולים מונשמים מכנית ששהו ביחידה לטיפול נמרץ שבוע לפחות.

החולים חולקו באקראי לקבלת טיפול קונבנציונאלי באמצעות אינסולין (224 נבדקים שטופלו במידה וריכוזי הגלוקוז עלו מעל 215mg/dL, במטרה לשמור על רמות של 180-200mg/dL). יתר 181 החולים טופלו באמצעות אינסולין לשמירה על רמות שבין 80-100mg/dL.

21% מהחולים בקבוצת הטיפול הקונבנציונאלי נפטרו ביחידה לטיפול נמרץ לעומת 12% מהחולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי באינסולין (p = 0.01). שמירה על אאו-גליקמיה הפחיתה באופן מובהק סטטיסטית גם את שכיחות הבקטרמיה, את הסיכון לכשל כליות אקוטי, את משך ההנשמה המכנית, ואת משך השהיה ביחידה לטיפול נמרץ.

הירידה בשיעור האקטיבציה של האנדותל בקבוצת הטיפול האינטנסיבי הודגמה באמצעות רמות ה-intercellular adhesion molecule 1 (ה-ICAM-1, ערך p = 0.009) וה-E-selectin (ערך p = 0.08) ביום השביעי. החוקרים מצאו כי שתי מולקולות האדהזיה נמצאו בריכוזים נמוכים באופן מובהק סטטיסטית בחולים ששרדו, בהשוואה לחולים שנפטרו.

ריכוזי ה-NO היו גבוהים באופן מובהק סטטיסטית בשתי הקבוצות בעת האישפוז. רק בחולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי הופיעו ירידות מובהקות סטטיסטית ברמות ה-NO ביום השביעי, בהשוואה למצב ההתחלתי (p = 0.02). יתר על כן, רמות ה-NO עשויות להסביר חלק משמעותי מהשיפור בשיעור ההשרדות באנליזת רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים.

בביופסיות של רקמת כבד ושריר שנלקחו מחולים שנפטרו, נמצאה ירידה בביטוי הגן האינדיוסבילי המקודד ל-nitric oxide synthase בקרב החולים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, ממצא העשוי להצביע על המנגנון המתווך את הירידה ברמות ה-NO.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי לגילוי ההשפעה האנטי-דלקתית של אינסולין חשיבות מרובה ומצוין כי הממצאים מספקים אפשרות להשתמש בריכוזי ה-NO כסמן פרוגנוסטי וכמתווך חשוב בתהליך הפתולוגי בחולים המאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ.

J Clin Invest 2005;115:2069-2072 , 2277-2286.
<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן