מנתוני עולם-אמיתי מארצות הברית עולה כי הוספת אינסולין טוג’או (Insulin Glargine 300U/mL) לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הובילה לשיפור משמעותי באיזון הגליקמי, ללא עליה משמעותית בסיכון להיפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מומלצת תוספת אינסולין בזאלי. עם זאת, אין נתוני עולם-אמיתי רבים אודות תוצאות הוספת אינסולין בזאלי לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
החוקרים התבססו על מאגר נתונים רפואיים ממוחשב אודות קרוב ל-4 מיליון חולים עם סוכרת מסוג 2, במטרה לבחון את תוצאות עולם-אמיתי של הוספת אנאלוג לאינסולין מדור שני, טוג’או, לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. הם זיהו חולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו בעבר אינסולין וטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 וגם קיבלו טיפול בטוג’או בין תחילת מרץ בשנת 2015 ועד סוף ספטמבר בשנת 2019.
מדגם המחקר כלל 271 חולים, בגיל ממוצע של 57.9 שנים. ריכוז המוגלובין מסוכרר עמד על 9.16% בתחילת המחקר וירד משמעותית (ירידה של 0.97%-, P<0.0001) לאחר הוספת טוג’או. בעקבות הוספת טוג’או נרשמה עליה משמעותית בשיעור החולים עם סוכרת מסוג 2 שהשיגו איזון של רמות המוגלובין מסוכרר: עליה מ-4.80% ל-22.14% בשיעור החולים שהשיגו המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7% (p<0.0001) ועליה מ-19.56% ל-51.29% בשיעור החולים שהשיגו המוגלובין מסוכרר מתחת ל-8% (p<0.0001).
היארעות כלל אירועי היפוגליקמיה (8.49% לעומת 9.59%, p=0.513) ואירועי היפוגליקמיה המלווים באשפוז/פניות לחדרי מיון (0.37% לעומת 0.74, p=1.00) היו דומים לפני ואחרי תוספת אינסולין טוג’או.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות ובטיחות תוספת אינסולין טוג’או לאגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, עם שיפור גליקמי ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!