התועלת של זולטופיי לעומת אינסולין במשלב בזאל-בולוס באוכלוסיות שונות של חולים עם סוכרת מסוג 2 (J Diabetes Sci Technol)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes Science and Technology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בהתחלת טיפול בזולטופיי (Insulin Degludec / Liraglutide) בחולים עם מאפייני בבסיס שונים וסוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול באינסולין בזאלי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בזולטופיי מביא לריכוז המוגלובין מסוכרר דומה לזה המושג עם טיפול בטיפול באינסולין במשלב בזאל-בולוס. כעת בחנו החוקרים את ההשפעה של טיפול חד-יומי בזולטופיי, לעומת משלב בזאל-בולוס בדמות Insulin Glargine U100 (לנטוס) עם Insulin Aspart עד 4 פעמים ביום, בתתי-קבוצות של חולים עם מאפיינים שונים.

מחקר DUAL VII כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-10.0%, אש רסווגו לפי מאפייני הבסיס הבאים: ריכוז המוגלובין מסוכרר (עד 7.5%, 7.5 עד 8.5%, או מעל 8.5%), מדד מסת גוף (עד 30, 30-35, או 35 ק”ג למטר בריבוע ומעלה), גיל (18-65 שנים, או 65 שנים ומעלה), משך סוכרת (פחות מ-10 שנים, או 10 שנים ומעלה), מינון אינסולין בזאלי יומי לפני תחילת המחקר (20-30, 30-40, או 40-50 יחידות) וריכוז סוכר בדם בצום (מתחת ל-130 מ”ג/ד”ל או 130 מ”ג/ד”ל ומעלה).

בהשוואה למשלב בזאל-בולוס, ובכל תתי הקבוצותף טיפול בזולטופיי הוביל בעקביות לירידה דומה בריכוז המוגלובין מסוכרר, לצד היקף קטן יותר של אירועי היפוגליקמיה מתועדת בבדיקת דם או היפוגליקמיה חמורה, מינון אינסולין יומי נמוך יותר בתום תקופת המחקר וירידה במשקל.

בכל תתי הקבוצות, ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע בתום המחקר עמד על עד 7.0%. הירידה הגדולה ביותר בריכוז המוגלובין מסוכרר תועדה בחולים עם ערכי המוגלובין מסוכרר ההתחלתיים הגבוהים ביותר.

בסיכומו של דבר, ריכוז אינסולין הממוצע בתום תקופת המחקר עמד על 0.43-0.52 יחידות/ק”ג עם זולטופיי ועל 0.74-1.07 יחידות/ק”ג עם משלב אינסולין בזאל-בולוס.

שיעור גבוה יותר של משתתפים השיגו את התוצא המשולש (ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7.0%, ללא עליה במשקל או היפוגליקמיה) עם טיפול בזולטופיי, בהשוואה למשלב בזאל-בולוס, לאורך הקבוצות השונות לפי ריכוז המוגלובין מסוכרר התחלתי: 44.6% מהמטופלים בזולטופיי לעומת 7.0% מהמטופלים במשלב בזאל-בולוס עם המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.5%; 41.1% לעומת 8.3%, בהתאמה, מאלו עם המוגלובין מסוכרר התחלתי בטווח 7.5-8.5%; 23.8% לעומת 3.4%, בהתאמה, מאלו עם ריכוז המוגלובין מסוכרר מעל 8.5% בתחילת המחקר.

ממצאי המחקר תומכים בהתחלת טיפול בזולטופיי באוכלוסיות שונות של חולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול באינסולין בזאלי.

J Diabetes Sci Technol. 2021 May;15(3):636-645

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן