מחקר השוואתי בין אינסולין דגלודק לגלרגין בחולי סוכרת מסוג 1 ו-2 (Journal of Diabetes Investigation)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-Journal of Diabetes Investigation בחן את היעילות של אינסולין דגלודק (insulin degludec) ואינסולין גלרגין 300 U/mL, 6 חודשים לאחר החלפת הטיפול באינסולינים בזאליים אחרים. ההשוואה בוצעה באמצעות הערכת השינוי ברמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c), במדד מסת הגוף (BMI) ובמינון האינסולין בחולים עם סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. המחקר הראה כי לאינסולין דגלודק ולאינסולין גלרגין יש אפקט דומה בהפחתת ה-HbA1c ובהעלאת ה-BMI לאחר מעבר מאינסולינים באזלים אחרים וכי אינסולין דגלודק נקשר בהפחתת מינון האינסולין.

המחקר בדק 307 חולים עם סוכרת מסוג 1 ו-294 חולים עם סוכרת מסוג 2 עם HbA1c> 7.0%. רמות ה-HbA1c ירד משמעותית בשתי הקבוצות והשינוי הממוצע ב-HbA1c (כ-0.3% ו-0.5% בסוכרת מסוג 1 ובחולי סוכרת מסוג 2, בהתאמה) וב-BMI היה דומה בשתי הקבוצות. ההפחתה הממוצעת במינון האינסולין הייתה מעט גדולה יותר בקבוצת האינסולין דגלודק מאשר בקבוצת האינסולין גלרגין. מודלים של רגרסיה לוגיסטית רב משתנית הראו כי קבוצת הטיפול באינסולין דגלודק נקשרה באופן משמעותי להפחתת מינון האינסולין לאחר התאמה לסוג האינסולין הבזאלי, מינון האינסולין ומספר הזרקות האינסולין הבזאלי לפני תחילת המחקר וערפלנים נוספים.

למחקר ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן