תוספת קולכיצין לטיפול תרופתי אופטימאלי עם סטטינים בעצימות-גבוהה מביא לייצוב נגעים טרשתיים פגיעים טוב יותר מטיפול תרופתי אופטימאלי בלבד בחולים עם אבחנה חדשה של תסמונת כלילית חדה, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי קטן, שפורסמו בכתב העת JACC Imaging.

ברקע למחקר מציינים החוקרים כי בעבר חוקרים מאוסטרליה דיווחו בעבר כי טיפול קצר-טווח בקולכיצין הפחית רמות IL-1β כמו גם רמות IL-18 ו-IL-6 בהיקף של 40-88% בחולים עם תסמונת כלילית חדה.

במסגרת המחקר חולקו 40 חולים לטיפול תרופתי אופטימאלי, שכלל סטטינים במינון גבוה ליעד LDL של פחות מ-70 מ”ג/ד”ל ו-40 חולים חולקו לטיפול תרופתי אופטימאלי עם קולכיצין במינון 0.5 מ”ג ביום.

טיפול במינון נמוך של קולכיצין הפחית משמעותית את התוצא העיקרי של נפח LAPV (Low Attenuation Plaque Volume) סמן לאי-יציבות של הנגע הטרשתי בבדיקת CT של העורקים הכליליים ומנבא משמעותי של סיבוכים כליליים מג’וריים עם ירידה ממוצעת של 15.9 ממ”ק לעומת 6.6 ממ”ק עם טיפול תרופתי אופטימאלי בלבד.

החוקרים מדווחים על קורלציה חיובית מתונה בין שינוי ברמות LDL ובין שינוי בנפח LAPV, רמז לכך שהפחתת LDL עשויה לתרום להתייצבות הנגע הטרשתי.

עם זאת, החוקרים מדווחים כי הירידה ברמות LDL הייתה דומה בשתי הקבוצות, ממצאים התומכים בהשפעה נוגדת-דלקת של קולכיצין כגורם לשינויים במורפולוגיה של הנגע הטרשתי. בנוסף, הירידה הממוצעת ברמות hs-CRP הייתה גדולה יותר משמעותית עם שילוב קולכיצין עם טיפול תרופתי אופטימאלי, בהשוואה לטיפול תרופתי אופטימאלי בלבד (1.10 מ”ג/ד”ל לעומת 0.38 מ”ג/ליטר).

החוקרים מציינים כי יש לנקוט משנה זהירות בפרשנות התוצאות, שכן מדובר במחקר לא-אקראי עם כל המגבלות הנלוות לכך. בימים אלו נערכים שני מחקרים להערכת קולכיצין, LoDoCo2 הכולל 3,000 חולים עם מחלה כלילית יציבה ו-COLCOT הכולל 4,500 חולים זמן קצר לאחר אוטם לבבי.

JACC Cardiovasc Imaging 2017

לידיעה במדסקייפ