מפתחי חיסונים עוקבים אחר משך התגובה החיסונית של החיסונים הנוכחיים כנגד נגיף הקורונה תוך כדי המרוץ כנגד וריאנטים במטרה לספק אפשרויות נוספות להגנה, ללא תלות בצפוי בהמשך המגפה. המחקר בנושא חיסונים כנגד נגיף הקורונה הואץ משמעותית במהלך השנה האחרונה, כאשר בתוך פחות משנה הופיעו חיסונים אפשריים רבים כנגד הנגיף וניתן לצפות כי בעתיד יהיה ארגז כלים נרחב אשר ישמש כנגד המחלה הזיהומית.

בעיות בשרשרת האספקה מהוות את המכשול המג’ורי הראשון עימו מתמודדים מומחים בתחום. ישנה עדיפות לכל פיתוח העשוי לחסוך את הצורך בשמירה על הדרישה לקירור. היכולת לאחסן חיסונים בטמפרטורת חדר תגביר את הזמינות של החיסונים בחלקים גדולים בעולם בהם קשה להקפיד על אחסון בקור.

החיסונים המבוססים על וקטור נגיפי, דוגמת החיסונים של חברת ג’ונסון וג’ונסון או אסטרה-זנקה, מאוחסנים בטמפרטורה הרבה יותר נוחה מזו של חיסונים המבוססים על רנ”א שליח, דוגמת פייזר ומודרנה.

תופעות הלוואי של החיסונים המבוססים על רנ”א שליח כוללות עייפות, כאב בזרוע, חום, כאבי שרירים וצמרמורות, המקושרים ישירות למרכיב רנ”א שליח בחיסון. היכולת להתאים את המינון תפחית את תופעות הלוואי, אך ככל הנראה תשמור על יעילות החיסון.

חיסוני רנ”א שליח המצויים כעת בשלבי פיתוח כוללים אנטיגנים רבים לגירוי תגובה חיסונית חזקה, אך עם פחות תאים מודבקים. עם פחות רנ”א שליח, אך תוספת חלבון שכפול, המולקולה עשויה לייצר יותר עותקים של עצמה לאחר שנכנסת לתא, עם פחות תופעות לוואי. יתרה מזאת, עם תגובה חיסונית משמעותית יותר, ייתכן ולא יהיה צורך במנת דחף.

ככל שהחיסון הופך נפוץ יותר והאיום לתמותה עקב זיהום בנגיף הקורונה פוחת, בראש רשימת סדר העדיפויות הוא הרצון לצמצום תופעות לוואי.

עוד ייתכן כי עם חיסונים עתידיים לא יהיה צורך כלל בזריקה כאשר ישנם לפחות שבעה חיסונים שאינם ניתנים בזריקה ומצויים בשלבי פיתוח. ניתן לתת את החיסונים ישירות לאף, לדוגמא, וכך להשיג הגנה טובה יותר על הרירית. חיסונים הניתנים דרך האף אינם דורשים נוכחות רופא ויש את הערך המוסף של ייצור נוגדנים במערכת הנשימה לעצירת הנגיף עוד לפני שמגיע לתאים.

קבוצות אחרות עובדות על חיסונים המבוססים על טבליה, כאשר היתרון הוא בכך שהם יכולים לקחת את החיסון בעצמם.

עם זאת, למרות הקצב המהיר של פיתוח חיסונים כנגד נגיף הקורונה, ישנם עדיין מכשולים רבים עליהם יש להתבגר.

לידיעה במדסקייפ