חרדות ודאגות קשורות באופן הדוק עם שינויים בסמני דלקת, דבר העלול לפגוע בפעילות מערכת החיסון ולהביא לעליה בסיכון לתחלואה גופנית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהיו מיועדות להתפרסם במהלך כנס מטעם ה-Anxiety and Depression Association of America.

מדגם המחקר כלל 85 מבוגרים בריאים, אשר לקחו חלק במפגש אחד בו התבקשו המשתתפים לבחור את הנושא ממנו חששו ביותר ולדאוג בנושא ככל האפשר למשך 10 דקות. לאחר תרגיל זה הושלם מפגש הרפיה בן 10 דקות, אשר התמקד בנשימות עמוקות.

תוצאות דגימות דם, אשר נלקחו באופן עוקב, הצביעו על שינויים משמעותיים ברמות ציטוקינים דלקתיים IL-6 (p<0.001) ו-IFN-γ (p<0.001). החוקרים לא זיהו שינויים משמעותיים ברמות TNF-α לאורך תקופת המחקר.

החוקרים מסבירים כי רמות IFN-γ עלו משמעותית במהלך התרגיל בו התבקשו המשתתפים לחשוב על הנושא המדאיג אותם ביותר, בהשוואה לרמות בתחילת המחקר. רמות IFN-γ ירדו במהלך תרגיל ההרפיה, ממצאים המדגישים את ההשפעה המשמעותית של דאגה על רמות IFN-γ. הם מוסיפים כי רמות גבוהות של סמני דלקת, דוגמת IFN-γ, נקשרו עם מגוון מחלות כרוניות. בנוסף, רמות IL-6 גבוהות אינן נחשבות לממצא חיובי וייתכן כי מדובר בסמן מחלה או בריאות לקויה.

מעניין לציין כי רמות IL-6 לא השתנו משמעותית מתחילת המחקר במהלך תרגיל הדאגה, אך הרמות עלו משמעותית כאשר המשתתפים עברו מתרגיל לדאגה להרפיה והמשיכו לעלות לאורך תרגיל ההרפיה.

בקרב משתתפים עם תסמיני דיכאון בולטים יותר תועדו שינויים ברמות IL-6 ושינויים שוליים ברמות TNF-α. באלו עם תסמיני דיכאון קלים, העליה בסמני דלקת הייתה פחות גדולה במהלך התרגיל בו התבקשו המשתתפים לחשוב על נושא המטריד אותם, בעוד שבאלו עם תסמיני דיכאון בולטים יותר, סמני הדלקת היו גבוהים יותר במהלך שני התרגילים.

ממצאי המחקר תומכים בקשר החשוב בין גוף ונפש, עם השפעה רבה של מצבי דחק ודאגה על חלק מסמני הדלקת.

מתוך כנס ה-ADAA 2020

לידיעה במדסקייפ