ע”פ כתבה מדהמרקר,  למשרד הבריאות אין מאגר מידע לשיעור החיסונים ע”פ יישובים , מידע שהיה מאפשר זיהוי איזורים שבהם יש “כיסי התנגדות” לחיסונים שונים ויכולת להיערכות אימונולוגית בהתאם.

מבחינת תחלואה בחצבת,  שתי האיזורים עם השכיחות הגבוהה ביותר השנה הם של נפת צפת ונפת פתח תקוה – שבהן אובחנו 68 מקרים של חצבת; אחריהן מחוז ירושלים עם 44 מקרים; 27 מקרים במחוז תל אביב; ו-27 בנפת עכו.  להתפרצויות איזוריות אלה יש ככל הנראה קשר לשיעור ההתחסנות באותן נפות.

לאור זאת שלא קיים דיווח רשמי מסודר על שיעורי ההתחסנות בחתך לפי יישובים,  התנועה לחופש המידע עומדת להגיש עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, בדרישה שמשרד הבריאות יפיק ויפרסם את הנתונים.

ביולי ביקשה התנועה לחופש המידע ממשרד הבריאות את שיעור המחוסנים לפי יישובים ולפי סוג החיסון. לפי ראשי האירגון, המידע שסיפק המשרד כלל רק את שיעור המחוסנים לפי מחוזות ונפות, אך לא לפי יישובים. וגם המידע שהתקבל לפי נפות היה חלקי בלבד, וכלל נתוני כיסוי החיסוני  רק לגבי ילדים שנולדו ב-2014 (בני שלוש) וביקרו לפחות פעם אחת בטיפת חלב של משרד הבריאות, עיריות ירושלים, תל אביב או קופת חולים לאומית. נתון זה מייצג 75% מילדי ישראל.

כלומר,  למשרד הבריאות אין את הנתונים המלאים על שיעור המחוסנים ומכיוון שהנתונים אינם כוללים  את הילדים שמעולם לא הגיעו לטיפות החלב להתחסן, סביר להניח ששיעור הלא?מחוסנים גבוה יותר.

גם בקשת דהמרקר ממשרד הבריאות לקבל נתוני התחסנות בחתך של יישובים קיבלה תשובה שקבלת נתונים אלה בעייתית בשלב זה.

דהמרקר מצטטים בכתבה את ד”ר בן הורוביץ, המנהל המקצועי של עמותת “מדעת” העוסקת בקידום בריאות הציבור בתחומי הטיפול הרפואי והרפואה המונעת, האומר:   “ב-2014 כתב מבקר המדינה בדו”ח על כך שמשרד הבריאות חייב להשלים את ההיערכות שלו וליצור מאגר רישום חיסונים לאומי בישראל. מאז פנינו שלוש פעמים למשרד הבריאות וביקשנו נתונים במיפוי לפי יישובים. זה החתך הכי פשוט. בתגובה השיבו לנו כי מדובר במשימה מורכבת, שהרישום נעשה ידנית ושאי?אפשר לספק נתונים לפי יישובים כי זה מורכב מדי. היינו בהלם שרישום חשוב כל כך נעשה באופן ידני. בשגרה חשוב לדעת מהו הכיסוי החיסוני הקיים בכל מקום, כדי לדעת איך לבנות תוכנית בריאות ציבורית מהימנה שנשענת על נתונים, ולדעת איפה לחזק את טיפת חלב, ואיפה יש בעיה של הסברה או של תשתיות. נפות ומחוזות הם מקומות גדולים – למשל, מחוז ירושלים מכיל המון יישובים. אולי יש אזור מאוד חזק ששם כולם מתחסנים ואזור מאוד חלש שבו בקושי מתחסנים? זה סופר?בעייתי לבנות תוכנית בריאות ציבורית טובה בלי מידע. המידע חייב להיות דיגיטלי, לפי יישובים, ושקוף לציבור“.

כמובן שלמידע זה בעת התפרצויות מחלות כמו חצבת עשוי להיות שימוש חיוני וחשוב.

לכתבה בדהמרקר