גירוי חשמלי לאוזן החיצונית עשוי להקל על תסמיני תסמונת מעי רגיז (Clin Gastroenterol Hepatol)

מכשיר גירוי מילעורי לא-פולשני (Neuro-Stim), הכולל גירוי חשמלי לאוזן החיצונית, עשוי להקל על כאבי בטן ולשפר את איכות החיים של מתבגרים עם תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), כך עולה מנתוני מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.

גירוי עצבי של האוזן החיצונית הוכח כיעיל בילדים עם הפרעות כאבי בטן על-רקע פונקציונאלי. מחקרים קדם-קליניים מצאו כי גירוי זה עשוי להשפיע על מסלולי כאב מרכזיים ולהפחית רגישות-יתר ויסארלית. כעת ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של גירוי זה במתבגרים עם תסמונת מעי רגיז.

החוקרים אספו נתונים ממחקר פרוספקטיבי שכלל 115 מתבגרים שטופלו במרפאות גסטרואנטרולוגיות בין יוני 2015 ועד נובמבר 2016. המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות (27 חולים, גיל חציוני של 15.3 שנים) או לגירוי דמה (23 חולים, גיל חציוני של 15.6 שנים), אשר ניתנו 5 ימים בשבוע, לאורך 4 שבועות.

התוצא העיקרי היה מספר החולים בהם נרשמה ירידה של לפחות 30% בחומרת כאב בטן החמור ביותר לאחר שלושה שבועות. תוצאי סיום משניים כללו את הירידה במדד כאב משולב שכלל את חומרת כאבי בטן והפחתת חומרת כאבי בטן רגילים, כמו גם שיפור במדד התסמינים הכולל על-בסיס מדד Symptom Response Scale Score, לאחר שלושה שבועות.

החוקרים מדווחים כי ירידה של 30% ומעלה בכאב הבטן החמור ביותר תועדה ב-59% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-26% מאלו בקבוצת הביקורת (p=0.024). בחולים בקבוצת ההתערבות חציון מדד הכאב המשולב עמד על 7.5, בהשוואה לחציון של 14.4 בקבוצת הביקורת (p=0.026) וחציון מדד הכאב עמד על 3.0 לעומת 5.0, בהתאמה (p=0.029).

מדד Symptom Response Scale Score של 2 ומעלה תועד ב-82% מהחולים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה ל-26% מאלו בקבוצת הביקורת (p0.001).

לא דווח על אירועים חריגים משמעותיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גירוי חשמלי עצבי של האוזן החיצונית עשוי להקל על כאבי בטן ולשפר את התחושה הכללית של מתבגרים עם תסמונת מעי רגיז.

Clin Gastroenterol Hepatol 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן