האם יש תועלת לתוספי Palmitoyelthanolamide ו-Polydatin בחולים עם תסמונת מעי רגיז? (Aliment Pharmacol Ther)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics עולה כי לתוספי Palmitoyelthanolamide/Polydatin השפעה משמעותית על כאבי בטן בחולים עם תסמונת מעי רגיז (IBS או Irritable Bowel Syndrome) וכי מדובר בגישה טבעית בטוחה להקלה על כאבים באוכלוסיית חולים זו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של Palmitoyelthanolamide/Polydatin בחולים עם תסמונת מעי רגיז. לצורך כך הם ערכו מחקר פיילוט בן 12 שבועות, אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי, שבחן את תוספי Palmitoyelthanolamide/Polydatin במינון 200/20 מ”ג או פלסבו על דרגת הפעלת מערכת החיסון, מערכת אנדוקנבינואידית ותסמינים בחולים עם תסמונת מעי רגיז. דגימות ביופסיה שנלקחו בעת ביקור הסקירה ובתום המחקר שימשו להערכת השפעת התוספים.

מדגם המחקר כלל 54 חולים עם תסמונת מעי רגיז ו-12 ביקורות בריאות מחמישה מרכזים ברחבי אירופה. בהשוואה לביקורות, בחולים עם תסמונת מעי רגיז תועדה ספירה גבוהה יותר של תאי מאסט ברירית (3.2 לעומת 5.3), כמות קטנה יותר של חומצ שומן Amide Oleoylethanolamide (12.7 לעומת 45.8 פיקומול/מ”ג) וביטוי מוגבר של CR2 (Cannabinoid Receptor).

הטיפול לא השפיע משמעותית על הפרופיל הביולוגי של תסמונת מעי רגיז, כולל ספירת תאי מאסט. בהשוואה לפלסבו, Palmitoyelthanolamide/Polydatin הביאו לשיפור משמעותי בחומרת כאבי בטן.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את מנגנון הפעילות של Palmitoyelthanolamide/Polydatin בחולים עם תסמונת מעי רגיז.

Aliment Pharmacol Ther. 2017;45(7):909-922

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן