מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון American Journal of Gastroenterology עולה כי חולים עם תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome, IBS) עשויים למצוא הקלת מה באמצעות פעילות גופנית סדירה.
במחקר נכללו 102 חולים עם התסמונת, ובו נמצא כי אלו מהם אשר עסקו בפעילות גופנית סדירה היו בעלי סיכויים טובים יותר לחוות שיפור בתסמיני הכאבים העוויתיים, תחושת התפיחות הבטנית, העצירות והשלשולים.
החוקרים מסבירים כי עבור אנשים אשר אינם עוסקים בפעילות גופנית סדירה, גם עלייה מתונה בתכיפות הפעילות הגופנית עשויה להקל על תסמיני ה-IBS. לדבריהם, הנבדקים אשר הוקצו לקבוצת הפעילות הגופנית נתבקשו לעסוק בפעילות גופנית בינונית עד מאומצת- כגון הליכה מהירה או רכיבה על אופניים- למשך 20-60 דקות ליום, שלושה עד חמישה ימים בשבוע, למשך 12 שבועות. לטענתם, המדובר בכמות אפשרית לביצוע ובטוחה של פעילות גופנית, אשר בנוסף עשויה לשפר את המצב הבריאותי בכללותו.
החוקרים מציינים כי אף אחד ממשתתפי המחקר לא היו פעילים גופנית באופן סדיר בתחילת המעקב. תוכנית הפעילות הגופנית לוותה בנוסף ביעוץ של פיזיותרפיסט. יתר הנבדקים, אשר היוו את קבוצת הביקורת, המשיכו עם הרגלי היומיום הקבועים שלהם.
לאחר שלושה חודשים, נמצא כי 43% מהמשתתפים בקבוצת הפעילות הגופנית הראו שיפור משמעותי קלינית בתסמיניהם, בהשוואה לרבע מאלו בקבוצת הביקורת. בנוסף, אלו הראשונים הראו סיכון נמוך יותר לחוות החרפה של התסמינים, ו-8% חוו עלייה משמעותית קלינית בתסמיניהם, זאת לעומת 23% מאלו בקבוצת הביקורת.
לדברי החוקרים, תוצאות אלו מציעות כי מספר רב של אנשים אשר ממשיכים באורח חיים ללא פעילות גופנית עלולים לחוות החמרה של מחלת ה-IBS. הם מוסיפים כי פעילות גופנית עשויה להועיל ממספר סיבות, ומזכירים כי מחקרים קודמים הראו שעשויה להקל על הצטברות גזים ועל עצירות. בנוסף, פעילות גופנית עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונאלית אשר פועלות ומשפיעות על מערכת העיכול.
לאור תוצאותיהם אלו, ממליצים החוקרים לחולים עם IBS להגביר את מידת הפעילות הגופנית בה עוסקים על מנת לשפר את תסמיני המחלה. מאידך, באם ימשיכו באורח חיים חסר פעילות גופנית, עלולים אלו לחוות תסמינים רבים או חמורים יותר, הם מסבירים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!