מהו המקום של פעילות גופנית בטיפול בחולים עם תסמונת המעי הרגיז? (מתוך AJG)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון American Journal of Gastroenterology עולה כי חולים עם תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome, IBS) עשויים למצוא הקלת מה באמצעות פעילות גופנית סדירה.

במחקר נכללו 102 חולים עם התסמונת, ובו נמצא כי אלו מהם אשר עסקו בפעילות גופנית סדירה היו בעלי סיכויים טובים יותר לחוות שיפור בתסמיני הכאבים העוויתיים, תחושת התפיחות הבטנית, העצירות והשלשולים.

החוקרים מסבירים כי עבור אנשים אשר אינם עוסקים בפעילות גופנית סדירה, גם עלייה מתונה בתכיפות הפעילות הגופנית עשויה להקל על תסמיני ה-IBS. לדבריהם, הנבדקים אשר הוקצו לקבוצת הפעילות הגופנית נתבקשו לעסוק בפעילות גופנית בינונית עד מאומצת- כגון הליכה מהירה או רכיבה על אופניים- למשך 20-60 דקות ליום, שלושה עד חמישה ימים בשבוע, למשך 12 שבועות. לטענתם, המדובר בכמות אפשרית לביצוע ובטוחה של פעילות גופנית, אשר בנוסף עשויה לשפר את המצב הבריאותי בכללותו.

החוקרים מציינים כי אף אחד ממשתתפי המחקר לא היו פעילים גופנית באופן סדיר בתחילת המעקב. תוכנית הפעילות הגופנית לוותה בנוסף ביעוץ של פיזיותרפיסט. יתר הנבדקים, אשר היוו את קבוצת הביקורת, המשיכו עם הרגלי היומיום הקבועים שלהם.

לאחר שלושה חודשים, נמצא כי 43% מהמשתתפים בקבוצת הפעילות הגופנית הראו שיפור משמעותי קלינית בתסמיניהם, בהשוואה לרבע מאלו בקבוצת הביקורת. בנוסף, אלו הראשונים הראו סיכון נמוך יותר לחוות החרפה של התסמינים, ו-8% חוו עלייה משמעותית קלינית בתסמיניהם, זאת לעומת 23% מאלו בקבוצת הביקורת.

לדברי החוקרים, תוצאות אלו מציעות כי מספר רב של אנשים אשר ממשיכים באורח חיים ללא פעילות גופנית עלולים לחוות החמרה של מחלת ה-IBS. הם מוסיפים כי פעילות גופנית עשויה להועיל ממספר סיבות, ומזכירים כי מחקרים קודמים הראו שעשויה להקל על הצטברות גזים ועל עצירות. בנוסף, פעילות גופנית עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונאלית אשר פועלות ומשפיעות על מערכת העיכול.

לאור תוצאותיהם אלו, ממליצים החוקרים לחולים עם IBS להגביר את מידת הפעילות הגופנית בה עוסקים על מנת לשפר את תסמיני המחלה. מאידך, באם ימשיכו באורח חיים חסר פעילות גופנית, עלולים אלו לחוות תסמינים רבים או חמורים יותר, הם מסבירים.

Am J Gastroenterol  2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן