דלקת מלווה בסיכון מוגבר לשברים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology & Therpaeutics)

עדות היסטולוגית לשינויים דלקתיים לאורך שנה מלווה בעלייה מתונה בסיכון לשברים בחולים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית, כאשר העלייה הבולטת ביותר מתוארת בחולים שלא קיבלו טיפול קודם בקורטיקוסטרואידים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology & Therapeutics.

למרות שידוע כי מחלת מעי דלקתית מלווה בסיכון מוגבר לשברים, החשיבות של פעילות היסטולוגית על הסיבוך הנ”ל אינה ידועה. מחקר העוקבה הארצי התבסס על מאגרי רישום משבדיה ונועד לקבוע תא הסיכון לשברים ב-54,491 חולים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית בין 1990 עד 2016, במהלך תקופות עם עדות היסטולוגית לשינויים דלקתיים לעומת הפוגה היסטולוגית. כל החולים עברו ביופסיות מאזור איליום ומעי גס ורקטום.

התוצא העיקרי היה אבחנה של כל שבר, כאשר ניתוח משני התמקד בשברי ירך בלבד.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לשברים לאורך תקופה של 12 חודשים לאחר עדות היסטולוגית לדלקת לעומת הפוגה היסטולוגית.

מבין כלל החולים במחקר, 43,449 (גיל ממוצע של 44 שנים) תרמו ל-71,444 תקופות של דלקת היסטולוגית ו-23,814 תרמו ל-34,192 תקופות של הפוגה היסטולוגית.

מהנתונים עולה כי חלה עליה של 12% בסיכון לכל שבר במהלך תקופה של 12 חודשים של שינויים דלקתיים בהיסטולוגיה לעומת עדות היסטולוגית להפוגה (p=0.04). שינויים דלקתיים בהיסטולוגיה לוו גם בעליה מתונה בסיכון לשברים בגברים עם מחלת מעי דלקתית (יחס סיכון מתוקן של 1.21) ובחולים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית במהלך השנתיים הקודמות (יחס סיכון מתוקן של 1.33).

הסיכון הגבוה ביותר לשברים תועד בקרב חולים שלא קיבלו טיפול לקורטיקוסטרואידים, עם עדות לשינויים דלקתיים בהיסטולוגיה, בהם נרשמה עליה של 41% בסיכון לעומת אלו עם עדות להפוגה היסטולוגית.

לא תועד קשר משמעותי בין עדות לשינויים דלקתיים בהיסטולוגיה ובין הסיכון לשברי ירך (יחס סיכון מתוקן של 1.29)ף בעיקר מאחר ומדגם המחקר כלל בעיקר חולים צעירים ובגיל העמידה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של דלקת כגורם סיכון בלתי-תלוי לשברים בחולים עם מחלת מעי דלקתית. נתונים אלו תומכים בהמלצות האירופאיות העדכניות לפיהן יש מקום לבדיקות סקר לאוסטיאופורוזיס ומצטרפים לעדויות התומכות בהתערבויות מוקדמות להפחתת דלקת, ולא רק להקלה על תסמינים, לשיפור התוצאות הבריאותיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית.

Alimentary Pharmacology & Therpaeutics, Nov 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן