מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית והיסטוריה של מחלה ממארת תועדה לא תועדה עליה מובהקת סטטיסטית בסיכון להתפתחות מחלה ממארת בעקבות טיפול לדיכוי חיסוני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית והיסטוריה של מחלה ממארת, מחקרים רטרוספקטיביים הציעו כי חשיפה לתכשירים לדיכוי חיסוני לא הובילה לעליה בסיכון להיארעות ממאירויות חוזרות או חדשות, בהשוואה לחולים שלא נחשפו לטיפולים אלו. מאגר SAPPHIRE הינו מרשם פרוספקטיבי שנועד לבחון את הנושא.
משנת 2016 גויסו למאגר חולים עם מחלת מעי דלקתית ואבחנה קודמת של מחלה ממארת לפני מועד אבחנת מחלת מעי דלקתית. החוקרים הוציאו מהמדגם חולים שקיבלו טיפול כימותרפי או קרינתי בעת הרישום, או אלו עם הישנות ממאירות בתוך חמש שנים. התוצא העיקרי היה התפתחות ממאירות על-רקע חשיפה לתרופות לדיכוי חיסוני.
מדגם המחקר כלל 305 חולים (47% גברים) בגיל חציוני של 32 שנים בעת אבחנת מחלת מעי דלקתית וגיל חציוני של 52 שנים בעת אבחנת ממאירות. המחלות הממאירות כללו ממאירות איבר סולידי (46%), סרטן עור (32%), ממאירות במערכת העיכול (13%) וממאירות המטולוגית (9%).
לאורך חציון מעקב של 4.8 שנים, 210 חולים (69%) נחשפו לטיפול לדיכוי חיסוני ו-46 חולים (15%) פיתחו ממאירות (25 ממאירויות חדשות, 21 ממאירויות חוזרות).
בניתוח לא-מתוקן, שיעורי היארעות ממאירות בחולים שלא נחשפו לתרופות לדיכוי חיסוני עמדו על 2.58 מקרים ל-100 שנות-אדם, זאת בהשוואה לשיעורי היארעות של 4.78 מקרים ל-100 שנות-אדם בקרב חולים עם חשיפה לטיפול לדיכוי חיסוני (סיכון יחסי של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 0.92-3.73).
במודל מתוקן לגיל, היסטוריית עישון, גיל ושלב ממאירות, כמו גם ממאירות עורית שאינה מלנומה, החוקרים לא זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין קבלת טיפול לדיכוי חיסוני ובין היארעות מחלה ממארת (יחס סיכון מתוקן של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 0.69-2.90), או עם כל משפחת תרופות גדולה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מניתוח הביניים בחולים עם מחלת מעי דלקתית והיסטוריה של מחלה ממארת, למרות עליה מספרית בסיכון, לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה בהמשך לטיפולים לדיכוי חיסוני ובין הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!