עדות היסטולוגית לדלקת פעילה בחולים עם מחלת מנעי דלקתית מעלה את הסיכון לזיהומים חמורים, גם בתקופות בהן קיים רושם לפעילות מחלה נמוכה, ממצאים המדגישים את חשיבות השגת הפוגה היסטולוגית עם ריפוי מלא של רירית המעי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.

החוקרים התבססו על נתונים אודות 55,626 מבוגרים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית בין 1990 עד 2016 עם נתונים זמינים אודות ביופסיה מהמעי, אשר היו במעקב עד שנת 2016. כשני-שליש אובחנו עם קוליטיס כיבית ושליש עם מחלת קרוהן.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לזיהומים חמורים שדרשו אשפוז ב-12 החודשים לאחר תיעוד עדות היסטולוגית לתהליכים דלקתיים, בהשוואה לעדות היסטולוגית להפוגה במחלה הדלקתית.  ניתוח הנתונים היה מתוקן לגורמים סוציאליים ודמוגרפיים, מחלות כרוניות, אשפוז או ניתוח קודם בשל מחלת מעי דלקתית וטיפול תרופתי למחלת מעי דלקתית.

בנוכחות עדות היסטולוגית לדלקת תועדו 4.62 זיהומים חמורים לכל 100 שנות-אדם של מעקב, זאת בהשוואה ל-2.53 מקרים ל-100 שנות-אדם של מעקב בנוכחות עדות היסטולוגית להפוגה (יחס סיכון מתוקן של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.48-1.72).

עדות היסטולוגית לדלקת פעילה לוותה בסיכון מוגבר לזיהומים חמורים בחולים עם קוליטיס כיבית (יחס סיכון מתוקן של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.51-1.87) ובאלו עם מחלת קרוהן (יחס סיכון מתוקן של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.40-1.80), בהשוואה לחולים עם הפוגה היסטולוגית.

עדות היסטולוגית לדלקת לוותה בסיכון מוגבר לאלח-דם (יחס סיכון מתוקן של 1.66, רווח בר-סמך 95% של 1.28-2.16) וזיהומים אופורטוניסטים (יחס סיכון מתוקן של 1.71, רווח בר-סמך 95% של 1.22-2.41).

החוקרים כותבים כי עדות היסטולוגית לדלקת לוותה בסיכון מוגבר לזיהומים בחולים עם רושם קליני לפעילות מחלה נמוכה (יחס סיכון מתוקן של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.57).

ממצאי המחקר מציעים כי השגת הפוגה היסטולוגית בחולים עם מחלת מעי דלקתית עשויה להפחית את הסיכון לזיהומים חמורים באוכלוסייה זו.

Clin Gastroenterol Hepatol, Nov 23, 2023

לידיעה במדסקייפ