במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה בגיל צעיר לטיפול ב- Mebendazole מלווה בסיכון מוגבר להופעה בבגרות של קוליטיס כיבית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לפי תיאוריית ההיגיינה, חשיפה לפרזיטים עשויה להגן מפני מחלת מעי דלקתית. כעת מטרתם הייתה לבחון את הסיכון למחלת מעי דלקתית בעקבות חשיפה בילדות ל-Mebendazole, תכשיר רחב טווח כנגד טפילים.
מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה התבסס על נתונים היסטוריים שנאספו באופן פרוספקטיבי אודות כלל התושבים שנולדו בדנמרק בין 1995 ו-2018. החוקרים זיהו חשיפה ל- Mebendazole מתחת לגיל 18 שנים ובשלב מוקדם במהלך החיים (מתחת לגיל 5 שנים). הם השלימו ניתוח סטטיסטי להערכת הסיכון למחלת מעי דלקתית, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן עם חשיפה ל- Mebendazole לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.
מבין כ-1.5 מיליון משתתפים במדגם, ב-615,794 תועדה חשיפה ל- Mebendazole במהלך הילדות או גיל ההתבגרות. מבין אלו, 1,555 משתתפים אובחנו עם מחלת מעי דלקתית בילדות ו-1,499 אובחנו עם מחלת מעי דלקתית בבגרות.
מניתוח רב-משתני עלה כי חשיפה ל- Mebendazole לפני גיל 18 שנים לא השפיעה על הסיכון להופעה בילדות או בבגרות של מחלת מעי דלקתית (יחס סיכון מתוקן של 0.97, רווח בר-סמך 95% של 0.87-1.07 ויחס סיכון מתוקן של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.19, בהתאמה).
כאשר החוקרים בחנו את החשיפה ל- Mebendazole לפני גיל חמש שנים הם לא מצאו השפעה על הסיכון להופעת מחלת מעי דלקתית בילדות (יחס סיכון מתוקן של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.87-1.11), אך נרשמה עליה בסיכון להופעה בבגרות של מחלת מעי דלקתית (יחס סיכון מתוקן של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.31). עליה זו נבעה מעליה בסיכון להתפתחות קוליטיס כיבית (יחס סיכון מתוקן של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.55), אך לא נרשמה עליה בסיכון למחלת קרוהן (יחס סיכון מתוקן של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.87-1.22).
ממצאי המחקר מעידים כי לחשיפה בגיל צעיר השפעה אפשרית על הסיכון להתפתחות קוליטיס כיבית בשלב מאוחר יותר במהלך החיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!