מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Crohns and Colitis Congress עולה כי טיפול ב- Mirikizumab, מעכב IL-23p19, מלווה בירידה גדולה יותר בחומרת המחלה בחולים עם קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים בחנו את תוצאות הטיפול ב- Mirikizumab ב-191 חולים עם מחלת מעי דלקתית שקיבלו טיפול ב- Mirikizumab במינון 200 מ”ג (31 חולים), 600 מ”ג (32 חולים), 1,000 מ”ג (64 חולים), או פלסבו (64 חולים), אשר ניתנו דרך הוריד כל ארבעה שבועות בשלב האינדוקציה. חולים שהגיבו במהלך שלב האינדוקציה (שיפור של לפחות נקודה אחת במדד Simple Endoscopic Score למחלת קרוהן) המשיכו בטיפול התוך-ורידי או קיבלו Mirikizumab במינון 300 מ”ג בזריקה תת-עורית כל 4 שבועות למשך 40 שבועות; חולים שקיבלו פלסבו ואלו שלא הגיבו לטיפול המשיכו בטיפול תוך-ורידי במינון 1,000 מ”ג בשלב האחזקה.
החולים דירגו כל יום את חומרת המחלה שלהם על-בסיס מדד PGRS (Patients Global Rating of Severity) ולאחר 4, 12 ו-52 שבועות על-בסיס מדד PGRC (Patients Global Rating of Change). החוקרים השוו את המדדים הממוצעים בין הקבוצות, כמו גם סמני תגובה אנדוסקופית והפוגה.
מהתוצאות עולה כי בכל החולים שטופלו ב- Mirikizumab תועדה ירידה גדולה יותר במדדי PGRS לאחר 12 שבועות ובאלו שטופלו במינון 600 מ”ג תועדה ירידה כבר לאחר 4 שבועות (מדד PGRC ממוצע של 2.5-2.8 לעומת 3.6). החולים המשיכו לדווח על ירידה בחומרת המחלה וחוו שיפור ממושך לאורך שלב האחזקה של הטיפול.
החוקרים כותבים כי בחולים עם מחלת קרוהן פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה, הטיפול ב- Mirikizumab לווה בירידה גדולה יותר בחומרת המחלה, בהשוואה לפלסבו, עם הבדלים שהופיעו בשלב מוקדם, כבר תוך 4 שבועות מהתחלת הטיפול התרופתי. השיפור הנ”ל בחומרת המחלה ובחומרת התסמינים נותר לאורך זמן או השתפר עם המשך הטיפול התרופתי.
מתוך כנס ה-Crohns and Colitis Congress
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!