בילדים שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית תועד סיכון גבוה פי שלוש לתמותה בבגרות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כך מדווחים חוקרים משבדיה במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology.
במסגרת מחקר העוקבה שכלל 50 שנות מעקב, החוקרים ביקשו להעריך את הסיכון היחסי והאבסולוטי לתמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה ספציפית בחולים עם הופעה בילדות של מחלת מעי דלקתית, במהלך הילדות והבגרות.
החוקרים זיהו ילדים עם אבחנה של מחלת מעי דלקתית (מתחת לגיל 18 שנים) במאגרי הבריאות הארציים בשבדיה (1964-2014, סך הכול נכללו 9,442 משתתפים) ומשתתפים מהאוכלוסיה הכללית שתאמו בגיל, מין, שנה קלנדרית ומקום מגורים (קבוצת ייחוס, סך כולל של 93,180 משתתפים). החוקרים חישבו את יחס הסיכון לתמותה בנפרד בחולים עם קוליטיס כיבית (4,671 משתתפים), מחלת קרוהן (3,780 חולים), או מחלת מעי דלקתית לא-מסווגת (991 חולים).
במהלך מעקב של 138,690 שנות-אדם תועדו 294 מקרי תמותה (2.1 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) תועדו בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית, בהשוואה ל-940 מקרי תמותה בקבוצת הייחוס (0.7 ל-1,000; יחס סיכון מתוקן של 3.2). הגיל הממוצע בתום המעקב עמד על 30 שנים.
החוקרים מדווחים כי יחסי הסיכון היו מוגברים בחולים עם קוליטיס כיבית (4.0, רווח בר-סמך 95% של 3.4-4.7), מחלת קרוהן (יחס סיכון של 2.3, רווח בר-סמך 95% של 1.8-3.0) ומחלת מעי דלקתית לא-מסווגת (2.0, רווח בר-סמך 95% של 1.2-3.4).
בקרב חולים מתחת לגיל 18 שנים תועדו 27 מקרי תמותה עקב מחלת מעי דלקתית (יחס סיכון של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.0-7.7). בקרב מבוגרים צעירים עם מחלת מעי דלקתית, הם לא מצאו עדות כי יחסי הסיכון לתמותה ירדו משנת 1964 עד 2014.
בילדים עם מחלת מעי דלקתית תועדה עליה של פי שלוש בסיכון לתמותה כאשר היו במעקב עד לבגרות. הסיכון היחסי לתמותה לא היה קטן יותר עם פיתוח תרופות חדשות או טיפולים חדשים למחלת מעי דלקתית.
Gastroenterol 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!