עם העליה במספר התכשירים הביולוגיים המשמשים לטיפול במחלת מעי דלקתית, חשוב לזהות חולים בהם צפויה התועלת הרבה ביותר לתכשירים ספציפיים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום מבינים יותר ויותר את המסלולים המעורבים בפתוגנזה של מחלת מעי דלקתית, דבר אשר הוביל לפיתוח אפשרויות טיפול חדשות למחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. שני תכשירים ביולוגיים חדשים אושרו לאחרונה לחולים אלו: Vedolizumab (אנטיביו) ו-Ustekinumab (סטלרה). לתכשירים אלו יעדים שונים (α4β7 Integrin עבור Vedolizumab ו-Interleukin-12/23 עבור Ustekinumab), בהשוואה למשפחת מעכבי TNF.
לצד העליה במכלול האפשרויות לטיפול במחלת מעי דלקתית, חשוב לזהות גורמים המנבאים תגובה לטיפול, בכדי לבחור את האפשרות הטובה ביותר ולהתאים את הטיפול באופן פרטני לכל מטופל. כעת ביקשו החוקרים לסכם את הנתונים הזמינים אודות גורמים המנבאים תגובה ל-Vedolizumab ו-Ustekinumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית.
לצורך כך, החוקרים השלימו סקירה שיטתית מקיפה וזיהו מחקרים רלבנטיים אודות גורמים המנבאים תגובה לטיפול התרופתי.
בחולים עם מחלה חמורה (לפי פעילות קלינית וסמנים דלקתיים), או חשיפה קודמת לטיפול במעכבי TNF תועד סיכוי נמוך יותר לתגובה ל-Vedolizumab. מחלה המערבת את האילאום והמעי הגס, העדר ניתוח קודם והעדר סיבוכים לוו בתגובה טובה יותר לטיפול ב-Ustekinumab בחולי קרוהן. תגובה ראשונית ניבאה אחזקה ארוכת-טווח טובה יותר עם שני הטיפולים.
בניגוד לטיפול במעכבי TNF, נראה כי לאימונוגניות הייתה חשיבות קטנה יותר בתגובה לשתי התרופות הללו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זיהוי גורמים המנבאים תגובה לטיפול ביולוגי עשוי לסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר לאוכלוסיית חולים זו.
Aliment Pharmacol Ther. 2018;47(7):896-905
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!