מחקר חדש שפורסם בכתב העת BMJ קושר בין טיפול במעכבי DPP-4 המשמשים לסוכרת מסוג 2 ובין סיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית. בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים קוראים להקפיד על ניטור הולם של החולים אחר הופעת תסמינים גסטרואינטסינאליים ולהציע טיפול חליפי בתכשיר אחר לאיזון רמות הסוכר בדם בחולים בסיכון למחלה האוטואימונית.
המחקר מבוסס האוכלוסיה כלל 700 מרפאות כלליות, אשר תרמו נתונים למאגר ה-United Kingdom Clinical Practice Research Datalink. החוקרים התמקדו ב-141,170 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר החלו בטיפול בתרופות לסוכרת בין 1 בינואר, 2007, ועד 31 בדצמבר, 2016, עם מעקב עד 30 ביוני, 2017.
התוצא העיקרי כלל את יחס הסיכון להיארעות מחלת מעי דלקתית על-רקע טיפול במעכבי DPP-4 בכללותם, על-פי משך טיפול מצטבר ולפי הזמן שחלף מאז התחלת הטיפול.
במהלך מעקב בן 552,413 שנות אדם תועדו 208 מקרים חדשים של מחלת מעי דלקתית (שיעורי היארעות של 37.7 ל-100,000 שנות-אדם). השימוש במעכבי DPP-4 לווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (53.4 לעומת 34.5 מקרים ל-100,000שנות-אדם; יחס סיכון של 1.75).
יחסי הסיכון עלו בהדרגה עם משך שימוש ארוך יותר, עם שיא לאחר 3-4 שנות טיפול (יחס סיכון של 2.90) וירידה לאחר למעלה מארבע שנות טיפול (יחס סיכון של 1.45). דפוס דומה תועד עם מרווח הזמן שחלף מאז התחלת הטיפול במעכבי DPP-4.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר האוכלוסיה הראשון מסוגו, השימוש במעכבי DPP-4 לוה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית. אעפ”י שיש להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים, על רופאים להיות מודעים קשר האפשרי הנ”ל.
BMJ. 2018;360:k872
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!