בחולים עם תסמונת מעי רגיז, מחלת קרוהן ומחלות כרוניות אחרות של מערכת העיכול, למוח חשיבות דומה לזו של מערכת העיכול מאחר ולא ניתן להפריד מחלות אלו מההקשר הפסיכו-סוציאלי וחשוב לשלב פסיכותרפיה של מוח-מערכת עיכול במסגרת הטיפול להפרעות במערכת העיכול.

פסיכותרפיה מוח-מערכת עיכול, כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והיפונתרפיה מכוונת, מכוון לכאבי בטן, רגישות-יתר ויסארלית ותנועתיות של מערכת העיכול ו/או לשיפור יכולות ההתמודדות, חוסן וכישורי בקרה עצמית.

על גסטרואנטרולוגים להגדיל את תחושת הנוחות שלהם בשיחות אודות גורמים פסיכולוגיים המשפיעים על מערכת העיכול, להפחתת הסטיגמה והבטחה כי החולים יקבלו את העזרה לה הם זקוקים.

ישנן דרכים חדשות לקבלת תמיכה פסיכו-גסטרואנטרולוגית בטיפול במחלות מערכת עיכול, כולל גישות עם מגע מינימאלי עם הרופא, טל-רפואה, טיפולים מבוססי-אינטרנט וטיפולים דיגיטאליים העשויים לגשר על הפער בחולים בחולים הפונים לשירותים אלו.

במאמרם, מעודדים החוקרים גסטרואנטרולוגים להשלים הערכה שגרתית של איכות החיים הבריאותית, חרדה על-רקע תסמיני מערכת עיכול, חוויות שליליות בשלב מוקדם במהלך החיים וליקוי תפקודי על-רקע תלונות מערכת העיכול.

עוד מציעים הכותבים לכל גסטרואנטרולוג את הדברים הבאים:

·       ישלוט בשפה ידידותית למטופל בנושאים הבאים (א) מסלול מוח-עיכול ואופן ההשפעה של המסלול הזה ע”י מספר גורמים; (ב) הסיכון הפסיכוסוציאלי והקשר עם מחלות מערכת העיכול; (ג) מדוע גסטרואנטרולוגים מפנים מטופל להערכה פסיכיאטרית.

·       הכרת המבנה והמאפיינים העיקריים של הפסיכותרפיה היעילה ביותר למוח-עיכול.

·       ביסוס הפניה ישירה ותקשורת מתמשכת עם 1-2 אנשי צוות פסיכיאטרי והבטחה לחולים כי יישארו תחת טיפולם.

·       הכרת נוירו-מודולטורים שניתן יהיה להשתמש בהם לשיפור טיפולים התנהגותיים, במידת הצורך.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי שכלל 405 מבוגרים עם מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. הם קבעו את פעילות מחלת המעי הדלקתית, דרגת חרדה ודיכאון, בתחילת המחקר ולאחר מעקב של לפחות שנתיים.

החוקרים מדווחים כי פעילות מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית בתחילת המחקר נקשר עם עליה של פי שש בסיכון למדד חרדה חריג מאוחר יותר (יחס סיכון של 5.77). בחולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה בתחילת המחקר, מדדי חרדה חריגים בתחילת המחקר נקשרו עם הצורך בטיפול בגלוקוקורטיקואידים בשלב מאוחר יותר או עם התלקחות מחלת מעי דלקתית (יחס סיכון של 2.08) והגברת טיפול תרופתי (יחס סיכון של 1.82).

המחקר מספק הוכחה להשפעה דו-כיוונית של פעילות מחלת מעי דלקתית והפרעות פסיכולוגיות. יש לעקוב אחר המצב הפסיכולוגי של חולים עם מחלת מעי דלקתית.

Gastroenterology 2018

לידיעה במדסקייפ