מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ECCO (European Crohn’s and Colitis Organization) עולה כי בחולים עם מחלת קרוהן, שיעור הכשלונות והתוצאות דומים עם טיפול ב-Adalimumab (יומירה) ו-Infliximab (רמיקד).
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות חולים עם מחלת קרוהן. מבין 1,162 החולים שזוהו, 84 טופלו ב- Adalimumab כטיפול קו-ראשון ו-295 טופלו ב-Infliximab.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות בגיל הממוצע בתחילת הטיפול, בהתנהגות המחלה, או בנוכחות מחלה פריאנאלית. מחלה של האילאום הייתה נפוצה יותר בקבוצת הטיפול ב- Adalimumab, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Infliximab (35% לעומת 24%).
לאחר חמש שנים, שיעור גבוה יותר של מטופלים ב- Adalimumab, בהשוואה למטופלים ב-Infliximab, הפסיקו את הטיפול מכל-סיבה, כולל כשלון הטיפול, שהוגדר כאובדן תגובה לפי הערכת רופא (68% לעומת 58%).
עם זאת, לאחר תקנון לערפלנים קליניים ידועים, שיעורי הפסקת הטיפול לא היו שונים בין קבוצת הטיפול ב-Infliximab ו- Adalimumab.
בניגוד לדיווחים קודמים, החוקרים מצאו כי שיעורי הפסקת הטיפול היו גבוהים, בהשוואה לאלו בהם מרווח הזמ בין אבחנת מחלת קרוהן ובין התחלת טיפול במעכבי TNF היה קצר יותר. החוקרים זיהו קשר בין שיעורים גבוהים יותר של כשלון טיפול ובין מחלה חודרנית בשתי הקבוצות, ועם מין נקבה.
שיעור טיפול בו-זמנית בתרופות אימונו-מודולטוריות היה נמוך יותר בקבוצת Adalimumab (31% לעומת 47.1%). שיעורי הפסקת הטיפול במהלך שלב האינדוקציה היו נמוכים יותר בקבוצת Adalimumab (2.4% לעומת 8.1%).
מתוך כנס ה-ECCO
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!