ממחקר חדש עולה כי בחולים עם מחלת קרוהן בדרגת חומרה בינונית עד חמורה, טיפול משולב ב- Azathioprine (אימוראן) ו-Infliximab (רמיקד) יעיל יותר מכל טיפול בנפרד, כאשר Infliximab יעיל יותר מ-Azathioprine כטיפול מונותרפי.
החוקרים מסבירים כי Azathioprine ו-Infliximab הם תרופות מקו-שני ומקו-שלישי, בהתאמה, לטיפול בחולים עם מחלת קרוהן בדרגת חומרה בינונית עד חמורה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם קיים הבדל מובהק בין שתי התרופות מבחינת התועלת של הטיפול, ואם שילוב התרופות יעיל יותר ממתן כל תרופה בנפרד. כל המשתתפים במחקר היו מבוגרים עם מחלת קרוהן בדרגת חומרה בינונית עד חמורה, שנזקקו לטיפול סיסטמי בסטרואידים לשמירה על הפוגה, או שנשקל מתן מחזור טיפול שני בסטרואידים, או חולים שלא הגיבו ל-Mesalazine (רפאסאל) או Budesonide, ומעולם לא טופלו קודם לכן ב- Azathioprine, Mercaptopurine (פורינטול), Methotrexate או מעכב TNF.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול פומי ב- Azathioprine, טיפול תוך-ורידי ב-Infliximab, או שילוב של שתי התרופות. הם נבדקו במרווחים קבועים, ולאחר שלושים שבועות ניתנה להם האפשרות להמשיך במשטר הטיפול הנוכחי, למשך 20 שבועות נוספים. התגובה נקבעה לפי שתי מערכות ניקוד סטנדרטיות, CDAI (Crohn’s Disease Activity Index, לפיו 150 נחשב להפוגה) ו-IBDQ (Inflammatory Bowel Disease Questionnaire). יעד הסיום העיקרי היה שיעור ההפוגות הקליניות, ללא צורך בסטרואידים, לאחר 26 שבועות.
817 חולים השתתפו במחקר, ו-508 חולקו באקראי (רובם הוצאו מהמחקר בשל חוסר התאמה). שיעורי הפרישה מהמחקר היו די גבוהים (84/170 חולים שטופלו ב- Azathioprine בלבד, 58/169 חולים שטופלו ב-Infliximab בלבד, ו-48/169 מהחולים שקיבלו טיפול משולב). הסיבה הנפוצה ביותר לפרישה מהמחקר הייתה תופעות לוואי.
מבחינת היעד העיקרי של המחקר, שיעורי התגובה עמדו על 56.8% עם טיפול משולב, 44.4% עם טיפול ב-Infliximab בלבד ו-30.0% עם Azathioprine בלבד (p=0.006, p<0.001 ו-p=0.02, בהתאמה). התוצאות היו דומות לאחר 50 שבועות בתקופת ההארכה בת 20 שבועות, וזוהו הבדלים דומים ביעדים המשניים שנמדדו.
ההיארעות של תופעות לוואי הייתה דומה בשלוש הקבוצות, למרות שבקרב חולים שטופלו ב-Infliximab בלבד תועדה ההיארעות הגבוהה ביותר של תגובות לעירוי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הנוכחי של חולים עם מחלת קרוהן בדרגת חומרה בינונית עד חמורה, שלא טופלו קודם לכן ב- Azathioprine או תרופות מעכבות TNF, מתן טיפול המבוסס על Infliximab הביא לשיעורי הפוגה גבוהים יותר, בהשוואה למתן טיפול ב- Azathioprine בלבד. טיפול משולב ב- Azathioprine עם Infliximab הוביל לשיעורי ההפוגה הגבוהים ביותר. עם זאת, החוקרים מזהירים כי יש לקחת בחשבון את הסיכון לתופעות לוואי חמורות נדירות; בפרט, הם מציינים כי הטיפול המשולב מלווה בסיכון מוגבר לזיהומים אופורטוניסטיים וחמורים, ולימפומה של תאי T, וכי הוספת סטרואידים עשוי להגדיל את הסיכון עוד יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!