במאמר המתפרסם היום באתר “הארץ” מסביר פרופ’ חוליו ויינשטיין (בתמונה), מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ורופא במרכז DMC לטיפול בסוכרת, שהסיבה המרכזית לתופעת ההיפוגליקמיה היא מינון שגוי של אינסולין או תרופה אחרת נגד סוכרת.

ויינשטיין מסביר שבמקרים רבים המטופל אינו לוקח בחשבון בצורה נכונה את מרכיבי הארוחה ואת משך הזמן עד לארוחתו הבאה, דבר שעלול להוביל להיפוגליקמיה, לרבות היפוגלקמיה מסכנת חיים.

ויינשטיין מציג מס’ דוגמאות שכיחות : גבר שנתקע בפקק תנועה לאחר הזרקת 10 יח’ אינסולין בבוקר ובגלל הפקק ארוחת הבוקר שלו במשרד מתעכבת,  אדם שאוכל ארוחה דלת פחמימות ולא מתקן את כמות האינסולין שהוא מזריק לאחר ארוחה רגילה, או אי התחשבות בעת ההזרקה בעובדה שהמטופל עומד לבצע פעילות גופנית.

טכנלוגיות למדידת סוכר רציף עשויות בהחלט לסייע ולהתריע בהתאם, מציין ויינשטיין.

הוא מסכם : “התקף היפוגליקמיה הוא סכנת חיים. זאת בייחוד אם הוא מתרחש בשנת הלילה אז החולה יתקשה לחוש בתסמינים הראשונים ורמת הסוכר בדמו עשויה להמשיך לרדת עד אובדן הכרה ומוות. אך כאמור הוא ניתן למניעה באמצעות התחשבות בגורמים שהוזכרו לעיל בעת קביעת מינון התרופה הנדרש להורדת רמת הסוכר בדם. כרופאים המטפלים בחולי סוכרת, אני ועמיתיי נתקלים לא מעט באנשים שלקו בהיפוגליקמיה בשל מינון תרופתי שגוי. תופעה זו היא אחד הגורמים העיקריים שמקשים על נרמול רמת הסוכר בדמם ומסכנים את בריאותם.“

למאמר ב”הארץ”