שילוב של pioglitazone ו-exenatide חד שבועי היה אפקטיבי ובטוח יותר בהשוואה לאינסולין בחולי סוכרת סוג 2 שלא השיגו איזון עם מטפורמין וסולפניל אוריאה (DIABETES CARE)

שילוב של pioglitazone (אקטוס) עם exenatide (בידוריין) עשוי לייצג חלופה אפקטיבית ובטוחה לטיפול באינסולין בחולי סוכרת סוג 2 שלא הגיעו לאיזון על אף טיפול ראשוני במטפומרין וסולפניל אוריאה, כל עולה ממחקר חדש המתפרסם ב-DIABETES CARE.

המחקר היה אקראי, פתוח תווית ונמשך 12 חודשים. החוקרים מציינים שבעוד שאקסנטייד משפר תפקוד תאי בטא, פיוגלטיזון משפר תפקוד תאי ביטא וגם רגישות לאינסולין, וביחד משיג הטיפול המשולב תיקון של הפגמים המטבוליים המרכזיים האחראים להתפתחות היפרגליקמיה מתקדמת.

129 המטופלים שהוקצו אקראית לטיפול המשולב נהנו מירידה גדולה (1%) יותר ב-HbA1c ועלייה קטנה יותר במשקל בהשוואה ל-122 המטופלים שהוקצו לטיפול בזאל-בולוס באינסולין. כל המשתתפים המשיכו עם הטיפול הראשוני במטפורמין וסולפניל אוריאה.

המטופלים הוקצו אקראית לטיפול שבועי של 2 מ”ג/לשבוע של אקסנטייד + טיפול פומי יומי של 15 מ”ג פיוגליטזון שעבר טיטרציה עד ל-30 מ”ג/יום, או לאינסולין גלרג’ין שניתן בארוחת הבוקר + 4-6 יח’ של אינסולין אספרט לפני הארוחות.

יעד המחקר המרכזי שהיה ההבדל ב- HbA1c לאחר 6 חודשים עמד על 0.7% והיה מובהק סטטיסטי (ירידה עד ל-6.7% בטיפול המשולב לעומת 7.4% באינסולין, P < .0001) . לאחר 12 חודשים ההבדל גדל ל-0.9% ולאחר 18 חודשים ההבדל עמד כבר על 1% , כל הנ”ל עם מובהקות סטטיסטית.

בנוסף לכך, יותר מטופלים בקבוצת השילוב השיגו את יעד ADA של מתחת ל-7% רמת HbA1c לעומת קבוצת האינסולין (83% לעומת 53% , P = .003) . כך גם לגבי יעד של HbA1c קטן מ-6.5% (שיעור של 50% בשילוב לעומת 13% בקבוצת האינסולין , P < .0001) .

הירידה בהמוגלובין המסוכרר הייתה שווה בין אלה שהיו ברמות בסיסיות גבוהות או נמוכות בתחילת המחקר.

פרמטר נוסף שנבדק היה השינוי במשקל הגוף. נמצא שהעלייה במשקל בקבוצת הטיפול המשולב עמדה על 2.1 ק”ג לעומת עליה של 4.2 ק”ג בקבוצת האינסולין (P < .0001) .

שיעור המטופלים שחוו היפוגליקמיות היה נמוך יותר בטיפול המשולב בהשוואה לאינסולין (66% לעומת 91%) . בסה”כ אירועי היפוגליקמיה היו שכיחים יותר פי 3 בקבוצת האינסולין : 6.6 למטופל בשנה לעומת 2.3 בטיפול המשולב .

בצקות פריפריאליות היו שכיחות יותר בטיפול המשולב (9.3% לעומת 3.4%) אך היו ברובן קלות וניתנות לשליטה בקלות.

החוקרים ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים וארוכי טווח שיאשרו את הממצאים החיוביים שנמצאו במחקר זה לשילב של אקסנטייד ופיוגליטזון .

Diabetes Care. Published January 17, 2017. Abstract

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן