במהלך כנס מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes ובמאמר שפורסם בכתב העת Lancet Diabetes and Endocrinology דיווחו חוקרים על ממצאי מחקר להשוואה ישירה בין Empagliflozin, מעכב SGLT2 (Sodium Glucose Contransporter 2) ובין Glimepirizide, ממשפחת סולפוניל-אוריאה, לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2, מהם עולה עדיפות ל- Empagliflozin.

לדברי החוקרים, הם ערכו מחקר בשלב III להשוואת היעילות והבטיחות של Empagliflozin ו-Glimepiride כתוספת לטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2.

במסגרת המחקר החולים חולקו באקראי וקיבלו טיפול כפל-סמיות ב- Empagliflozin במינון 25 מ”ג (765 חולים) או Glimepirizide (780 חולים) במשך 104 שבועות. תוצא הסיום העיקרי היה השינוי מתחילת המחקר בריכוז HbA1c. תוצאי סיום משניים עיקריים כללו את השינוי מתחילת המחקר במשקל הגוף, אירועי היפוגליקמיה (ריכוז סוכר בדם של 70 מ”ג לד”ל ומטה ו/או צורך בסיוע) ושינוי בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי מתחילת המחקר.

מהתוצאות עולה כי לאחר 104 שבועות Empagliflozin הביא לירידה משמעותית בריכוז HbA1c, בהשוואה ל-Glimepirizide. שיעור אירועי היפוגליקמיה מאושרת עמדו על 2.5% מהמטופלים ב- Empagliflozin ועל 24.2% מהמטופלים ב-Glimepirizide (יחס סיכון מתוקן של 0.102, p<0.001); אף אחד מהחולים שטופלו ב- Empagliflozin ושני חולים שטופלו ב-Glimepirizide נדרשו לסיוע.

הטיפול ב- Empagliflozin הביא לירידה משמעותית במשקל הגוף ובלחץ הדם הסיסטולי. לאחר 104 שבועות, השינוי הממוצע בלחץ הדם הדיאסטולי מתחילת המחקר עמד על 1.8 מ”מ כספית עם Empagliflozin, בהשוואה ל-0.9 מ”מ כספית עפ Glimepirizide (p<0.001).

שיעור האירועים החריגים עמד על 86.4% מהמטופלים ב- Empagliflozin ועל 86.3% מהמטופלים ב-Glimepirizide. אירועים חריגים כללו זיהום בדרכי השתן ב-13.7% ו-13.1% מהמטופלים, בהתאמה, ומקרים של זיהום גניטאלי תועדו ב-11.8% מהמטופלים ב- Empagliflozin ו-2.2% מהמטופלים ב-Glimepirizide.

לסיכום, מהנתונים עולה כי Empagliflozin במינון 25 מ”ג, הניתן במשך 104 שבועות כתוספת לטיפול במטפורמין, הינו טיפול נסבל היטב, שבהשוואה ל-Glimepirizide הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז HbA1c, ירידהבמשקל וירידה בלחץ הדם, עם סיכון נמוך לאירועי היפוגליקמיה.

מתוך כנס מטעם ה-European Association for the Study of Diabetes

לידיעה במדסקייפ