מסקנות מחקר חדש מה-J Med Econ
שנועד לבחון את שיעורי ההפיוגליקמיה ועלותן ב”חיים האמיתיים” תחת טיפול באינסולין glargine (לנטוס) הן ששיעורי ההיפוגליקמיות נמוכים ביותר, והעלות הכלכלית שלהן זניחה במסגרת הטיפול בחולי סוכרת סוג 2.
המחברים עשו שימוש ב-6 מחקרים קודמים שפורסמו בספרות הרפואית , שהיו רטרוספקטיביים, תצפיתיים ואשר עשו שימוש במאגר הנתונים של תביעות ביטוחי בריאות בארה”ב.
המחקר שביצעו בחן את המאפיינים הבסיסיים של המשתתפים, אירועי היפוגליקמיה, ועלות הטיפול במהלך 6 החודשים שקדמו להתחלת הטיפול ו-12 החודשים שלאחר התחלת הטיפול באינסולין גלרג’ין.
נערכו השוואות בין המטופלים שהחלו טיפול בגלרג’ין באמצעות עט הזרקה חד פעמי (GLA-P) ומזרק מסוג GLA-V . נערכו אנליזות מרובות משתנים תוך שימוש במאפיינים הבסיסיים של המטופלים כמשתנים החוזים היפוגליקמיה לאחר התחלת טיפול בגלרג’ין.
בסה”כ נכללו באנליזה כ-23,100 משתתפים (מהם כ-14,000 במזרק חד פעמי, וכ-8,000 עם GLA-V ). שיעור ההיפוגליקמיות השנתי היה נמוך בסה”כ (6.3% בסה”כ, 2.2% שדרשו הגעה למיון או אישפוז). שיעור האירועים היה נמוך במיוחד במזרקים החד פעמיים (5.5% בחד פעמיים לעומת 7.7% במזרקי ה-GLA-V , עם p<0.0001 ).
מעבר לכך, הירידה בהמוגלובין A1C הייתה גבוהה יותר במזרקים החד פעמיים: 1.22% – בהשוואה ל-0.86%- במזרקי GLA-V , עם p=0.0012 .
העלות השנתית הממוצעת המיוחסת להיפוגליקמיה הקשורה לטיפול בגלרג’ין הייתה 293 $ למטופל, כאשר במזרקים החד פעמיים העלות הייתה 225 $, וברב פעמיים 417$ .
מטופלים שכבר פיתחו סיבוכים מיקרווסקולרים בזמן התחלת המחקר היו בסיכון גבוה יותר לפתח היפוגליקמיות.
המחברים מציינים גם את מגבלות המחקר: היותו רטרוספקטיבי ואשר מתבסס על קודי ICD-9-CM העלולים להיות שגויים בחלק מהמקרים. בנוסף, האנליזה שכללה נתונים ממס’ מחקרים לא הייתה מתואמת מבחינת הפרמטרים של המשתתפים בקבוצות השונות. כמו כן הם מציינים שלא ניתן בהכרח להכליל מהמימצאים בקבוצות אלה עבור כל המטופלים בסוכרת סוג 2.
מכל מקום, מסקנות החוקרים הן שבחולי סוכרת סוג 2, התחלת טיפול באינסולין גלרג’ין קשורה לשיעורים נמוכים של היפוגליקמיות, במיוחד במטופלים המשתמשים במזרקים חד פעמיים. בנוסף, עלויות הטיפול בסוכרת הקשורות להיפוגליקמיות תחת טיפול בגלרג’ין מהוות משקל נמוך מסך עלויות הטיפול בחולי סוכרת סוג 2.
הערת המערכת: על אף ההסתייגויות של המחברים בעצמם, העובדה שמדובר במחקר מ”החיים האמיתיים”, לרבות המעקב אחר העלויות הכספיות של הטיפול, נותנת תוקף וחשיבות למימצאים ולהיותו של אינסולין גלרג’ין , במיוחד במסגרת השימוש בעטי הזרקה חד פעמיים, טיפול אפקטיבי ובטוח ויעיל גם כלכלית בכל הקשור לעלויות הטיפול בהיפוגליקמיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!