תוספת אינסולין דטמיר לאוכלוסיה מבוגרת כתוספת לטיפולים פומיים קיימים משפרת HbA1c ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיות חמורות או עליה במשקל (Drugs Aging)

 

ע”פ תת אנליזה של מחקר ה-SOLVE  (ר”ת של  (Study of Once daily Levemir® תוספת של אינסולין  Detemir (אינסולין דטמיר, שם מסחרי לבמיר) ,במינון חד-יומי, לטיפולים פומיים קיימים, היתה יעילה ובטוחה הן לאוכלוסיה קשישה מגיל 75 ומעלה והן לצעירה יותר .

החוקרים מציינים ברקע למחקר כי חולים קשישים נמצאים בסיכון  רב יותר לפגיעה כתוצאה מהיפוגליקמיות.

מטרת מחקר זה היתה להעריך את התגובה, לתחילת טיפול עם אינסולין דטמיר חד-יומי, בחולים בגיל מעל  75 שנים עם סוכרת סוג-2 המטופלים באמצעות  תרופה אנטי-סוכרתית אחת או יותר, במתן פומי .

לצורך כך ביצוע החוקרים תת-אנליזה, תוך שימוש בנתוני מחקר ה מSOLVE , מחקר תצפיתי בן 24 שבועות, שכלל 3,219 חוקרים ב-2,817 מרכזים מ-10 מדינות.

במהלך המחקר נשמרה פרקטיקה קלינית רגילה ללא הוספת טיפולים מטעם מינהלת המחקר.  כלל אוכלוסיית הנחקרים כללה 17,374 מטופלים , מהם  14%  היו בני 75 שנים ומעלה.  

החוקרים ריכזו מידע על בסיס עדויות/תשאול המטופלים , וכן גם אספו נתונים מהתיקים הרפואיים של המשתתפים ומיומני הניטור-העצמי שבו דיווחו על תוצאות מדידות הסוכר שלהם (במידה ונשמרו).

ערכי ה- HbA1c , בתחילת המחקר , לפני מתן תוספת האינסולין דטמיר , היה ברמה דומה אצל המשתתפים שהיו מבוגרים בגיל 75 ומעלה בהשוואה למטופלים מתחת לגיל 75 ( 8.8% + 1.5% לעומת 8.9% + 1.6% , בהתאמה).

לאחר  24 שבועות טיפול, נמצאה הפחתה בשיעור דומה ברמות ה- HbA1c  בשתי קבוצות הגיל ורמות ה-HbA1c  היו   7.6% + 1.1% ו-7.5% + 1.2%,  בהתאמה.

במהלך המחקר נמצא שאירועי היפוגליקמיה חמורה (במונחים של אירועים לשנת חולה)  ירדו  בשתי קבוצות הגיל. בקבוצה המבוגרים מ-75 שנה הירידה הייתה מממוצע של 0.057 ל-0.007 אירועים בשנה, ובקבוצה הצעירה מ-75 הירידה הייתה מממוצע אירועים של 0.042 ל-0.005 בשנה.

באשר להיפוגליקמיות מינוריות נמצאה עלייה במס’ האירועים לשנה. בקבוצת המטופלים בגיל 75 שנה ומעלה נרשמה עלייה מ  1.1 ל-2.0 במונחים של אירועים לשנת חולה ובקבוצת הגיל הצעירה יותר, עלייה מ 1.7 ל-1.8 אירועים בשנה, פר חולה.

מבחינת ההשפעה על משקל גוף נמצא שההפחתה הממוצעת במשקל היתה דומה בשתי הקבוצות: ירידה של -0.5 ק”ג ו-0.6 ק”ג בקבוצת הגיל מעל 75 ומתחת ל-75 בהתאמה.

מסקנת החוקרים היא הן בקבוצת הגיל המבוגרת יותר והן בקבוצה הצעירה יותר, מתן של תוספת אינסולין דטמיר במינון חד-יומי, כתוספת לטיפולים פומיים קיימים, היא יעילה ובטוחה. 

עוד מציינים החוקרים כי בחולים המבוגרים יותר, בני 75 ומעלה (וכזכור , הפגיעים יותר להיפוגלקמיות חמורות) , ההפחתה של 1.2% ברמת ה-  HbA1c, שהושגה כתוצאה מהוספת הדטמיר, לא לוותה בעלייה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה חמורה או עלייה במשקל.

Drugs Aging. 2013 Mar;30(3):167-75. doi: 10.1007/s40266-013-0054-3.



הערה מטעם חברת נובו נורדסיק המשווקת את לבמיר:

“בשילוב עם תרופות לסוכרת במתן פומי או כתוספת לטיפול בלירגלוטייד, מומלץ לתת לבמיר פעם ביום.

בעת שימוש בלבמיר כחלק ממשטר מינון בזל-בולוס יש לתת לבמיר פעם או פעמיים ביום בהתאם לצרכי המטופל.

להתוויה מלאה ואופן השימוש המאושרים בישראל נא לעיין בעלון לרופא המפורסם באתר משרד הבריאות”

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן