במאמר שפורסם בכתב העת Hypertension מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בירידה משמעותית וממושכת במדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, במרפאה או בבית, תשע שנים לאחר דנרבציה כלייתית באמצעות צנתר, תחת מספר קטן יותר של תרופות לאיזון לחץ דם וללא עדות לפגיעה בתפקוד הכלייתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אקראיים מבוקרי-טיפול דמה שפורסמו לאחרונה אישרו את הבטיחות והיעילות של דנרבציה כלייתית באמצעות צנתר. עם זאת, אין נתוני יעילות ובטיחות ארוכי-טווח רבים מעבר לשלוש שנים וכעת הם מדווחים על תוצאות הפרוצדורה במדגם חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול לאורך מעקב ממוצע של 9 שנים.
מדגם המחקר כלל חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול שלקחו בעברו חלק במחקרים שונים להערכת דנרבציה כלייתית באמצעות גלי RF להפחתת לחץ דם. כל המשתתפים השלימו הערכה לפני הפרוצדורה והערכה חוזרת לאחר מעקב ארוך-טווח שכללה היסטוריה רפואית, מדידות לחץ דם במרפאה ובבית ובדיקות דם ושתן. החוקרים בחנו את השינויים מתחילת המחקר ועד לתום המעקב.
החוקרים מדווחים כי 66 משתתפים (גיל ממוצע של 70 שנים, 76.3% גברים) השלימו מעקב ארוך-טווח (בממוצע, 8.8 שנים לאחר הפרוצדורה).
בהשוואה למצב ההתחלתי, מדידות לחץ דם סיסטולי אמבולטורי ירדו ב-12.1 מ”מ כספית (מ-145.2 ל-133.1 מ”מ כספית, P<0.0001) ומדידות לחץ דם דיאסטולי ירדו ב-8.8 מ”מ כספית (מ-81.2 ל-72.7 מ”מ כספית, P<0.0001). קצב הלב הממוצע נותר ללא שינוי.
בתום המעקב ארוך הטווח, מספר התרופות לאיזון לחץ דם שנטלו המשתתפים היה קטן באחד (P=0.0052).
מהערכת התפקוד הכלייתי לפי קצב פינוי גלומרולארי עלה כי הירידה בתפקוד הכלייתי תאמה לזו הצפויה לירידה עם הגיל (מ-71.1 ל-61.2 מ”ל/דקה). משך הזמן עם ערכי לחץ דם מעל טווח היעד ירד משמעותית מ-75.0% בתחילת המחקר ל-47.3% בתום המעקב (p<0.0001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות ובטיחות ארוכת טווח של דנרבציה כלייתית באמצעות צנתר בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!