חשיפה מצטברת ללחץ דם מוגבר מגיל צעיר עשויה להשפיע על מבנה ותפקוד חדר ימין, עם פגיעה בתפקוד חדר ימין במבוגרים בגיל העמידה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Cardiology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשיפה מצטברת ללחץ דם הינו גורם סיכון ידוע למחלות לב וכלי דם. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין חשיפה מצטברת ללחץ הדם מגיל בגרות מוקדם ועד גיל העמידה ובין מבנה ותפקוד חדר ימין בגיל העמידה.
מדגם המחקר כלל 2,844 משתתפים ממחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults). חשיפה מצטברת ללחץ דם לאורך שלושים שנות מעקב הוגדרה כסיכום ממוצע לחץ דם בכל זוג בדיקות עוקבות ומרווח הזמן בין שתי הבדיקות העוקבות בשנים. מבנה ותפקוד חדר ימין נקבעו על-פי בדיקת אקו-לב.
מהנתונים עולה כי חשיפה מצטברת גבוהה יותר ללחץ דם סיסטולי נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם מדדים נמוכים יותר של TAPSE (Tricuspid Annular Plane Systolic Excursion), שיא מהירות זרימה סיסטולית בחדר ימין, מהירות זרימה דיאסטולית מוקדמת בחדר ימין ולחץ סיסטולי ריאתי גבוה יותר.
חשיפה מצטברת גבוהה יותר ללחץ דם דיאסטולי נקשרה עם קוטר בזאלי קטן יותר של חדר ימין ומדדים נמוכים יותר של TAPSE, שיא מהירות זרימה סיסטולית בחדר ימין ומהירות זרימה דיאסטולית מוקדמת בחדר ימין.
מניתוח סטטיסטי עלה כי לא היה קשר בין חשיפה מצטברת ללחץ דם סיסטולי ובין הפרעה בתפקוד סיסטולי של חדר ימין. כל עליה של סטיית תקן אחת בחשיפה מצטברת ללחץ דם סיסטולי לוותה בסיכון מוגבר להפרעה בתפקוד דיאסטולי, בעוד שעליה בחשיפה מצטברת ללחץ דם דיאסטולי לוותה בסיכון מוגבר להפרעה בתפקוד סיסטולי ודיאסטולי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיפה מצטברת ללחץ דם מוגבר מגיל בגרות מוקדם ועד גיל העמידה לוותה בהתפתחות הפרעה בתפקוד סיסטולי ודיאסטולי בגיל העמידה. חשיפה למדדי לחץ דם דיאסטולי גבוהים יותר מגיל צעיר ועד גיל העמידה לוותה בקוטר בזאלי קטן יותר של חדר ימין בגיל העמידה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!