מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Annals of Internal Medicine דיווח על שכיחות גבוהה באופן מפתיע של אלדוסטרוניזם ראשוני בקרב חולים עם יתר לחץ דם בארצות הברית והוביל לשאלות רבות בנושא, כולל השאלה אם רופאי משפחה, אלו העומדים בקו החזית של האבחנה והטיפול הראשוני בחולים עם יתר לחץ דם, יבינו את הנושא ויפעלו אחרת לאור העדויות החדשות. עבור חלק גדול מהם, הפרעה במשק האלדוסטרון אינה עולה על הפרק בעת הערכת חולים עם לחץ דם שאינו מאוזן היטב.

מהנתונים העדכניים עולה כי שיעורי אלדוסטרוניזם ראשוני גבוהים פי 3 עד פי 5 מהערכות המקובלות של שכיחות המחלה, נתונים אשר עשויים להוביל לשינוי כללי המשחק והגישה לטיפול ביתר לחץ דם ואבחנת אלדוסטרוניזם ראשוני.

יתר לחץ דם עקב עודף אלדוסטרון נובע לרוב בשל אדנומה באדרנל ולאבחנה מוקדמת יש חשיבות רבה, שכן במחצית מהחולים עם אלדוסטרוניזם ראשוני ניתן לטפל באופן דפיניטיבי ובמהירות עם הסרה ניתוחית של האדנומה. ביתר החולים עם אלדוסטרניזם ראשוני, בהם ישנה עדות להיפרפלזיה של שני האדרנלים שאינה מתאימה להתערבות ניתוחית נדרש טיפול באנטגוניסטים לקולטן האדרנלין, דוגמת Spironolactone.

אך במרבית המקרים חולה עם אלדוסטרניזם ראשוני מאובחן בשוגג עם יתר לחץ דם ראשוני, כאשר הגישה המקובלת לטפל בחולים אלו היא התחלת תרופה אחת לאיזון לחץ דם והוספת תרופות נוספות ממשפחות שונות, במידה ולחץ הדם אינו מאוזן היטב. כאשר החולים נוטלים שלוש תרופות ואינם מאוזנים היטב, הם מסווגים כחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול.

אך במקרה של אלדוסטרוניזם ראשוני, אף אחת מהתרופות הקונבנציונאליות הללו לאיזון לחץ דם אינה יעילה והגישה של המשך מעקב והוספת תרופות שונות מובילה לבזבוז זמן יקר, בו מצבו של החולה עלול להחמיר.

הכותבים קוראים לשנות את תרבות ההמתנה עד שיתר לחץ דם הופך לעמיד והחולים מפתחים פגיעה באיברי מטרה בשל שנים ארוכות של ערכי לחץ דם גבוהים ורמות אלדוסטרון גבוהות, בטרם משלימים הערכה של גורמים משניים ליתר לחץ דם, דוגמת אלדוסטרניזם ראשוני .

מתוך MDEdge

לידיעה במדסקייפ