נטילת כל התרופות ללחץ דם לפני שינה כגורם לשיפור תחזית/מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

יתר לחץ דם (ר”ת  י. ל. ד.) ,קשור קשר הדוקלתוצאי תחלואה קרדיו וסקולרית (ר”תCVS), על סיבוכיה ו לתמותה(כ 14% או 9.4 מיליון מקרי מוות טרם זמן ו 173 מיליון שנות לקות תפקודית משוקללת, בעולם).

אבחנה של יתר לחץ דם מתבססתעל הגדרות האיגודים השונים ולפישיטות ומדדים,

  • אםמדידותבמרפאה ר”תOBPMכofficeblood pressure measurements, אועצמאית

  • ואו בתוספת שימוש במכשיריניטוראמבולטורייםר”תABPMל 24 שעותאו יותר, הכוללים מספר פרמטרים ביניהם:


    • ממוצע של 24 שעות (סיסטולי או דיאסטולי), כרמת לחץ דם 24 שעות,

    • ממוצע שעות יום, daytime BP level, אוwake-time BPכמדד לחץ דם יום,

    • ממוצע שעות לילה,nighttime BP level, אוasleep BPכמדד לחץ דם לילי,

    • ירידה לילית נורמלית או לאו, לפי יחס לילהיום, יחס המכונהdipping.

    במחקרי תוצא,ממוצע של לחצי דם גבוהיםיותרבעת שינהABPMasleep,במדידות ניטור חוזרות, הציגוקשר מובהק עם סיכון תמותה ומשלב תוצאים קרדיו וסקולריים,כך שטיפול:


    • המפחית ביעילותממוצעABPMasleep

    • ומגביר אתהירידה היחסית הלילית שלSBPלכיווןnormal dipper,

    מפחיתים סיכון CVS ללא תלות להשפעת הטיפול עלOBPMאו על wake-time BP .

    יתכן וההסבר נעוץ בין היתר במערכת ה renin angiotensin הפעילה יותר בלילה.

    מחקר קטן יחסית  MAPEC היה הראשון אשר רמז שטיפול התרופתי ב  י. ל. ד. הנלקח לפני שינה מפחיתיעיל יותרגם את הABPMasleepוגם סיכון CVS , מאשר הטיפול המקובל הנלקח ביקיצה.

    מטרת המחקר:

    הHygia Chronotherapy Trialנועד לבחון פרוספקטיבית האם נטילת כל מנת התרופות ≥ 1 (תכשיר יחיד או יותר בהתאם להחלטת הרופא המטפל), ללחץ דם לפני שינה (כat bed-time) משיג שליטה טובה יותר באיזון ABP ו בהפחתת סיכון CVS מאשר נטילה בבקר ביקיצה (כupon -awakening).

    שיטות:

    מחקררב מרכזי(ב 40 מרכזים בגליציה ספרד)פרוספקטיבי, אקראי, מבוקר, בתווית פתוחה אך סמוי לתוצא ראשוני (סוג ב ר”ת PROBE), אשר גייס 19048 מטופלים עם י. ל. ד. (סך 10614 גברים ו 8470 נשים), לקבל את כל הטיפול המיועד ללחץ דם 1:1 בתזמון של:


    • כל התרופות להורדת לחץ דם ≥ 1 תרופות לפני שינה, (סך 9552 מטופלים זרוע bed-time) או

    • כל התרופות להורדת לחץ דם ≥ 1 תרופות לאחר היקיצה (סך 9532 מטופלים זרוע .(upon -awakening

    בוצע ניטור ABPM למשך 48 שעות, ליתר דיוק, בגיוס ובכל ביקור מעקב מרפאתי מתוכנן (לפחות פעם בשנה).

    לתוצאות ולמסקנות באתר האיגוד הקרדיולוגי

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

    השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

    מקור: Neurology
    ד"ר דוד אוריון
    ד"ר דוד אוריון
    אין תגובות|16/04/2026

    המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן